חשבונייה יצירות לילדים מחומרים שיש בבית

חשבונייה מקרטון ושיפודים מעץ לילדים

להכנת היצירה לילדים נצטרך קרטון שאפשר למצוא בבית כמו של קופסת נעליים או דגני בוקר. נשרטט על נייר בגודל של A4 מסגרת ונגזור אותה מהדף. כמו כן נסמן בכל צד שלה עשרה נקודות שאליהם נחבר מאוחר יותר את המקלות והחרוזים. כעת נניח את המסגרת על משטח הקרטון ונגזור בדיוק את אותה הצורה באמצעות מספריים. יש לבצע פעולה זו פעמיים כך שבסופו של דבר יהיו בידינו שני מסגרות קרטון באותם המימדים. בנוסף לכך נצבע אותן בכל צבע אחיד שתבחרו וגם נקשט עם ציורים ודוגמאות שחוזרות על עצמן כמו נקודות.

בזמן שהצבע מתייבש על היצירה, ניקח חרוזים ונשים לב שהחור שלהם מספיק גדול כדי שהם יוכלו לזוז בחופשיות על השיפוד מעץ. אם הם לא מסוגלים לנוע בחופשיות על השיפוד מעץ נצטרך להשתמש במקל אחר, יותר דק כמו מתכת.

כעת נכין העתק מדויק נוסף של החלק העליון והחלק התחתון של המסגרת מקרטון. חלקים אלו יהיו המילוי בחלל שייווצר כתוצאה מהכנסת שיפודי העץ. לאחר מכן נעתיק אל הקרטון את הסימון שעשינו לדף כדי שנדע היכן לחבר את השיפודים מעץ. נחתוך את המקלות כך שאורכם יתאים למסגרת, ונשחיל בכל אחד מהם עשרה חרוזים הם יכולים להיות באותו הגוון או בצבעים שונים לפי הבחירה של הילדים. לאחר מכן נדביק את כל המקלות מעץ במקומות המסומנים. לקצה העליון וגם התחתון של החשבוניה נדביק את מילוי הקרטון שהכנו מקודם. לבסוף נמרח דבק נוזלי או דבק חם על כל השטח הנותר ונצמיד את שני המסגרות זו לזו.

למידע על יצירות נוספת שאולי תרצו להכין מחרוזי גיהוץ בקרו ב- חרוזי גיהוץ דוגמאות.

לקניית חרוזי שמש שמשנים את צבעם כאשר הם נחשפים לאור.

איך עובדת חשבונייה קטנה לכיתה א'

דרך נוספת להכנת היצירות לילדים, חשבוניה לכיתה א' היא באמצעות קופסא קטנה. לשם כך תוכלו להשתמש בקופסת קרטון של אריזות קטנות או של צבעי פנדה. אופן ההכנה הוא מאוד פשוט ודומה ליצירה הקודמת שהכנו.

איך עובדת חשבוניה קלאסית? כל שורה מסמלת ערך כלשהו, השורה הראשונה מייצגת את האחדות, השנייה את העשרות, השלישית את המאות והרביעית את האלפים. רישום מספר מתבצע כך: נתחיל במספר 5, נספור 5 חרוזים בשורה הראשונה ונזיז אותם מצד שמאל לצד ימין. אם נרצה להפוך אותו למספר 15, נזיז ימינה חרוז אחד מהשורה השנייה. אפשר להמשיך ולהוסיף עוד שלושה חרוזים מהשורה השנייה כדי להגיע למספר 45. כדי להוסיף עוד 100 נלך לשורה שלישית ונזיז משם חרוז אחד לצד ימין, כדי לרשום את המספר 1145, נוסיף עוד חרוז אחד לצד ימין מהשורה הרביעית שמייצגת את ספרת האלפים.

חיבור פשוט: כדי לפתור את התרגיל החשבונאי: 9 ועוד 16, נספור 9 חרוזים בשורת האחדות ונזיז אותם לצד ימין. כעת נעבור למספר 16, לשם כך נעביר את החרוז הנותר בשורה הראשונה לצד ימין. עד עכשיו ספרנו 10 חרוזים ולכן נחזיר את כל החרוזים בשורת האחדות לצד שמאל בחזרה ובמקומם נזיז חרוז אחד מהשורה השנייה לצד ימין. כעת נמשיך לספור עד 16 כלומר להזיז עוד 5 חרוזים מהשורה הראשונה לצד ימין. לבסוף נזיז עוד חרוז אחד מהשורה השנייה עבור ספרת העשרות של המספר 16. לאחר שהילדים יתאמנו על כך מספר פעמים הם ישלטו במכשיר החישוב שהם יצרו בצורה טובה ומהירה.

הידעת? עובדות מעניינות על חשבונייה

בעת העתיקה לא יכלו לכתוב מספרים. מכשיר החישוב המוקדם ביותר בהיסטוריה האנושית היה כף היד והאצבעות של האדם הקדמון, אשר היה יכול לספור רק עד 10 ובאזורים טרופיים ספרו גם עם אצבעות הרגליים ויכלו להגיע למספר 20. מספרים גדולים יותר ספרו עם חפצים שמצאו בטבע כמו חלוקי נחל, אבנים מקלות וצדפות.

הגרסה המוקדמת של החשבונייה הקלאסית נקראת "לוח ספירה", היא הייתה בעצם משטח מעץ, ברזל או אבן שעליו חרטו חריצים או ציירו קווים בין החרוזים או חלוקי הנחל שאותם היה צריך להזיז. מאוחר יותר הלוח הזה קיבל את הצורה שמוכרת לנו היום: מכשיר שעושי לרוב מעץ, יש לו מסגרת שמחזיקה מוטות קטנות שעליהם נמצאים החרוזים שזזים מצד לצד.

השימושים הראשוניים של הלוחות הללו היו בעיקר בשוק, סוחרים חשבו באמצעותם את מחיר הסחורה, ספרו את המלאי שלהם ואת הכסף שהרוויחו והוציאו. הדרך הפשוטה ביותר לנהל זאת הייתה על ידי יצירה של קווים על החול באמצעות האצבע או מקל. ואז היו מניחים את חלוקי הנחל הקטנים בין הרווחים של הקווים האלו וכך הם סימלו את המספרים. למשל הרווח הראשון היה ספרת העשרות, השני מאות, השלישי אלפים וכן הלאה. למשל 5 אבנים בטור המאות סימל את המספר 500. האנשים העשירים יכלו להרשות לעצמם לקנות מכשיר נייד, שהיה בעצם ארגז חול מעץ שאפשר להם לעשות את פעולות הספירה והחישוב בכל מקום אחר. לאחר נפילת האימפריה הרומית באירופה, האנשים שהשתמשו במכשיר הזה לפעמים נחשבו כקוסמים או מכשפים, בגלל שהם הצליחו לספור ולחשב בקלות מספרים גדולים, שהאדם הממוצע לא היה יכול לבצע בפרק זמן כל כך קצר.

ספר ההדרכה הראשון לשימוש במכשיר נכתב בשנת 1478.



עם המצאת המחשבון, השימוש בחשבונייה שהיא בעצם מחשבון מכני, פחת באופן משמעותי והפך לנוסטלגיה, אך גם בימינו ישנם אנשים שנעזרים בכלי הזה לחישובי מתמטיקה ומציאת פתרונות. בחנויות שנמצאות במזרח הרחוק זוהי עדיין דרך להגיש את החשבון ללקוחות, בבתי ספר עדיין מלמדים קורסים של מתמטיקה פשוטה איתה. פעולות בסיסיות לכיתה א ו ב כמו חיבור, חיסור, כפל וחלוקה ובכיתות גבוהות יותר גם שורשים, נקודות עשרוניות ומספרים שלילים.

העבודה עם חשבוניה של פעם מאפשרת לילדים ללמוד מתמטיקה בצורה מוחשית. כך הם יכולים לדעת איך הם הגיעו לתשובה הסופית, ולא להסתמך רק על הזיכרון כמו למשל ללמוד בעל פה את לוח הכפל. בנוסף הלמידה איתה היא כייפית ומרגישה להם כמו משחק ולא כמו שיעורי בית או קורסים משעממים ומסובכים.

אפשר ללמד את הילדים איך עובדת חשבוניה וינטג' כבר מגיל 4 ובכך לחזק להם גם את יכולת הריכוז, ההקשבה והזיכרון, תוך שהם מבצעים את הצעדים הראשונים שלהם בעולם המתמטיקה: הכרת המספרים ואיך לספור. פעילות ההזזה של החרוזים עם הידיים, מפעילה אזורים נוספים במוח בזמן ביצוע החישוב ויש לכך יתרונות נוספים למוח כמו למשל שיפור הזיכרון, לוגיקה ודמיון.

חשבונייה סינית מעץ הוזכרה לראשונה בספר משושלת האן בשנת 190 לספירה. היא לא ענקית בממדים, הגודל שלה הוא כ 20 ס"מ ובדרך כלל יש בה יותר מ 7 שורות. מפעילים אותה על ידי הזזה של החרוזים מלמעלה למטה ולא לצדדים כפי שנהוג בשאר העולם. המכשיר הזה הגיע למזרח דרך נתיבי מסחר של האימפריה הרומאית.

בגרסה הרוסית של המכשיר מזיזים את החרוזים מימין לשמאל, הוא היה בשימוש בחנויות ובשווקים עד להתפרקות של ברית המועצות. ילדים למדו איתו חשבון בקורסים ובבתי ספר עד לשנות ה 90.

גם בעלי חיים רבים יודעים לספור ואפילו לבצע חישובים קלים. למשל אריה מסוגל לספור שאגות של חיות שמנסות לפלוש לטריטוריה שלו, ולפי זה הוא מחליט האם להישאר ולהגן על המקום שלו או לברוח, כי החיות הגיעו בקבוצה גדולה יותר. דבורות מסוגלות לספור עד 4 וזה עוזר להם כדי להתמצא במסלול הטיסה שלהם באוויר.

חשבוניה 5 אותיות בתשחץ או תשבץ וגם באנגלית נקראת "אבקוס". המילה הזו נוצרה בשנת 1387 כאשר השאילו אותה מלטינית ותפקדיה היה לתאר לוח חול. המקור שלה היא מיוונית: ארגז חול ללא בסיס. ובעברית עתיקה אבק הוא גם חול.

יצירות לילדים > יצירות לילדים מחומרים שיש בבית > חשבונייה