חרוזים אפריקאים


לקניית חרוזים ליצירה, לתכשיטים, לילדים ולמבוגרים הכנסו לקטלוג: חנות חרוזים.


הכנת חרוזים אפריקאים תמיד הייתה חלק מהתרבות האפריקאית. לרוב הם עשויים ממגוון חומרי גלם, בעלי ממדים קטנים ועגולים כפי שמקובל בכל רחבי העולם. הנפוצים ביותר הם חרוזי זכוכית שתופרים אותם לבגדים.

באפריקה ישנם שני סוגי התמחויות ביצירת חרוזים: פועלי הייצור שמכינים אותם מחומרים שונים, והמעצבים שהם בעצם אומנים שעוסקים ביצירה של תכשיטים. המעצבים משתמשים בחרוזים מקומיים וגם מייבאים מאירופה, הודו והמזרח הרחוק. האומנים בוחנים בקפידה את הצבעים, הטקסטורות, הצורות והגדלים כדי שישתלבו ביחד.

מעבר להיותם תכשיטים יש להם ערך כמטבע וחלק מעבודות אמנות. הכינו אותם מצדפות, חימר, אבני חן, זכוכית ומתכת. הדוגמא הראשונה לייצור מקומי הייתה בצורת דיסקית שהוכנה מקליפות ביצי יען. זה התרחש בשנת עשרת אלפים לפני הספירה ושוחזר מאתרים ארכיאולוגיים בסודן ולוב. כמו כן היו גם דגמים שנוצרו מקונכיות לבנות של חלזונות ים.

גם חרוזי אבן נמצאו במספר מדינות ביבשת ובעיקר בניגריה. שם חצבו מן האדמה סלעים כמו קרנליאן, ברקת, וישפה. אך כדי להכין את בגדי המלכים היו מביאים מפורטוגל אלמוגים.

במאה ה 19 הביאו לאפריקה הרבה בקבוקי זכוכית. שם טחנו ושברו את החלקים, המיסו אותם ביחד ויצקו אותם לתבניות חרוזים. לאחר מכן היו צובעים אותם, בדרך כלל מוסיפים להם פסים בצבע לבן בזמן שהם מתקררים. בטכניקה זו נוצרו דגמים בגדלים שונים, החל מכמה מילימטרים ועד לגדולים מביניהם שאורכם מגיע ל 8 סנטימטרים.

טכניקות ההשחלה על חוטים היו תמיד מגוונות: חלק נקשרו לסיב של חוט או כבל מתכת וממנו יצרו שרשראות וצמידים. חלק אחר נתפרו על רצועות של בדים כמו ברקמה. כמו כן היו גם מצמידים אותם לפסלים שגולפו מעץ.

בכל אזור ביבשת אפריקה נוצרו חרוזים בסגנון שונה. למשל בכל מדינה היו תנאים סביבתיים אחרים, זמינות של חומרי גלם השפעות תרבותיות וטכנולוגיות. מבחינה גיאוגרפית תנאי השטח מאופיינים בשוני רב כמו מדבר, יערות גשם, נהרות, מזג אוויר טרופי, מישורים והרים. מבחינה תרבותית לכל שבט הייתה כלכה, פוליטיקה ומנהגים משלהם. התכשיטים היוו סמל למעמד ולעושר של האנשים בחברה.

למשל אם הכוח היה מרוכז בידי שליט אחד, שכל המשאבים העיקריים היו בידיו כמו זהב ושנהב, אז המלך או המנהיג טיפחו את אמנות יצירת החרוזים כדי להראות לכולם את עליונותו. למשל, למלך ניגריה היה כתר משובץ בחרוזים נדירים. בנוסף לכך השליט היה מכין אותם כמתנה לאלים שישמרו עליו. פנינים סימלו את האבחנה בין מנהיגים לשאר אנשי הכפר ועל כן רק מספר קטן של אומנים היו מורשים לעבוד איתם. לעומתם, חרוזים מאגוזים וזרעים היו זמינים בכל רחבי היבשת ויצרו באמצעותם קישוטים רבים לנשים ולגברים. ליצירת תכשיטים בשבט מקאי יש כללים נוקשים בכל מה שקשור לצבעים ולדוגמאות. הנשים לובשות אותם רק באירועים מיוחדים כמו חתונות. ילדים עונדים אותם בטקסי מעבר וכך הם מסמלים את הסטטוס החדש כבוגרים. כמו כן, ככל שעגילי זהב שנמצאים במשפחה מסוימת גדולים יותר כך המשפחה נחשבת לעשירה יותר.

בשבט הזולו רק הנשים יוצרות את החרוזים. האחיות הגדולות אחראיות על העברת המסורת לאחיות הצעירות יותר. הגברים לא עוסקים במלאכת היד הזו, אבל כן לובשים את התכשיטים בסיום עבודת ההכנה. החרוזים הם כלי תקשורת בין גברים לנשים, לעיצוב ולצבעים יש חלק בהעברת מסרים. למשל, שרשרת מסוימת מעידה על כך שאישה היא נשואה ואז לזרים אסור להתקרב אליה.

הצורה הגיאומטרית היחידה ששבט הזולו משתמש בדגמים ובעיצובי תליונים היא משולש. את המשולש אפשר להשחיל לחוט בדרכים רבות ולאופן שהוא מונח גם יש משמעות חברתית. לדוגמא אם הקודקוד שלו נוטה כלפי מטה זה מייצג אישה רווקה. ואם הוא למעלה אז אומר שהגבר שלובש אותו לא נשוי. הצבעים נושאים משמעויות חיוביות ושליליות בהתאם לאופן שבו מסדרים אותם על גבי החוט. 7 הצבעים העיקריים הם ורוד, צהוב, ירוק, לבן, כחול שחור ואדום.

לתכשיטים נלוו הרבה סיפורים ואגדות, למשל אם לובשים צמידים משיער פיל זה מגן על אותו אדם ממזל רע. לרוב הם עשויים מ 5 חישוקים שמייצגים את האלמנטים השונים על פני כדור הארץ: מים, שלג, רוח, שמש ואש, שיוצרים יחד איזון בין האדם לטבע.

פעמים רבות קוראים לחרוזים אפריקאים גם "חרוזי מסחר" כי במהלך המאה ה 16 ועד המאה ה 20 השתמשו בהם כמו מטבעות ולצרכי סחר חליפין, בדרך זו אנשים קנו אוכל, בגדים וחפצים רבים אחרים. עד היום מייצרים אותם בדרך המסורתית והם מקור פרנסה חשוב להרבה אנשים באפריקה. התכשיט העתיק ביותר נמצא במערות בדרום היבשת מלפני כ 70,000 שנים.

ונציה הייתה המקום המרכזי שבו הכינו אותם, האירופאים שהגיעו לאפריקה קנו איתם הרבה דברים כאשר הגיעו ליבשת החדשה וביניהם זהב, שנהב ואבני חן נוספים. גם כאשר גילו את יבשת אמריקה, רכשו באמצעותם פריטים שהוצעו למכירה מהאינדיאנים המקומיים.

שבטים במדבר סהרה מאמינים שזהב מביא מזל רע ולכן במקומו הם לובשים תכשיטים מכסף. לעומתם המצרים הקדמונים לא יכלו למצוא כסף בסביבה הקרובה אליהם ולכן העדיפו להשתמש בזהב ונחושת.

באזורים הקרובים יותר לקו המשווה, בטוואי השטח יש שילוב של יערות עם הרבה עצים ורצועת חוף ים. אחד האלמנטים העיקריים שם ליצירת חרוזים הוא שנהב. שנהב נחשב לחומר קדוש ושמרו אותו למלכים בלבד ולטקסי חניכה. בזאיר מגלפים ממנו גם דמויות קטנות שמייצגות את האבות הקדמוניים ולובשים אותם כמו קמע, בנוסף מכינים גם מסכות פנים. למידע נוסף על מסכות אפריקאיות שבטיות היכנסו לדף – מסכות לפורים.

משמעות צבעי חרוזים אפריקאים:

ירוק – אדמה ושדות שמייצרים אוכל.

כחול – הצבע של השמיים שמורידים גשם ומספקים מי שתייה לאנשים ולבעלי החיים כלומר מחייה, פרנסה ואנרגיה.

שחור – שגרת החיים, הרמוניה וסולידריות.

אדום – מסמל דם, סכנה, חוזק, אומץ, אתגרים ואחידות.

לבן – חלב של פרות, הזנה, טוהר ובריאות.

צהוב – השמש שבזכותה החיים על פני כדור הארץ מתאפשרים, ולכן מסמל גדילה, התפתחות והתקדמות.

כתום – צבע של דלעת שבה מאחסנים את החלב, עור ופרווה של חיות שמהן מכינים מיטות ובדים שונים. מייצג חום, חברות, הכנסת אורחים ונדיבות.

חרוזים > חרוזים אפריקאים
חרוזי גיהוץ


ערכות יצירה

  • היכנסו עכשיו לקטלוג כדי לקנות ערכות יצירה לילדים!