טיסנאות הידעת? עובדות מעניינות על טיסנים!

לקניית טיסן קלקר.

מה זה טיסנאות

טיסנאות הוא תחביב שעוסקים בו באופן מקצועי ילדים ומבוגרים כבר מאות שנים. הוא כולל בנייה והרכבה עצמית של דגמי מטוסים מחומרים כמו קלקר, עץ בלזה ופלסטיק. המודלים מיוצרים בגדלים ובצורות שונות ומגוונות. רובם מתוכננים על פי עקרונות אווירודינמיים כך שיהיו מסוגלים לעוף באוויר בצורה טובה.

ההיסטוריה של טיסנאות

בשנת 1898 בניו יורק, ניקולה טסלה הדגים בפעם הראשונה שליטה באמצעות גלי רדיו. על ידי משדר קטן, הוא הצליח לנווט סירות קטנות בבריכה מלאה במים, ואפילו להדליק ולכבות את האורות שלהן. כל זה מבלי שיהיו מכשירים נוספים שמחברים בינו לבין הסירות.

באמצע שנות ה-30 החלו להניע מטוסים קטנים עם מנועים שעובדים על דלק או בנזין. בשנת 1936 ארגנו את אירוע הטיסנאות הראשון בהיסטוריה בדטרויט. אך בגלל שבאותה תקופה התחום הזה לא היה מספיק מפותח, אף משתתף לא הגיע לתחרות.

שנה לאחר מכן, מספר אנשים שהיו פעילים כחובבי רדיו החלו להתעניין באפשרות לשלוט בטיסנים על ידי גלי רדיו. והם בנו דאונים ומטוסים על שלט שהצליחו לטוס רק לכמה דקות או שניות בודדות.

במהלך השנים ככל שהטכנולוגיה התקדמה, כך גם טיסנים ישנים של פעם הפכו ליותר איכותיים ומקצועיים: למשל, היום הם מסוגלים לעוף הרבה יותר זמן, כי רובם פועלים על מנוע חשמלי עם סוללה נטענת. מתקינים עליהם ציוד כמו מצלמה, הם קלים יותר, עמידים בפני התרסקויות ומסוגלים לבצע תמרונים מרשימים.

טיסנים למתחילים

לבחירה ולקניה של טיסן למתחילים יש השפעה רבה על איך שתיהנו מהתחביב הזה. אם תרכשו טיסן שמתאים לרמה שלכם תוכלו לאט לאט לרכוש ניסיון ולהתקדם גם לדגמים מתקדמים יותר.

הטיסן הראשון שלכם צריך להיות בעל יציבות גבוהה ועמיד בפני טעויות שאתם עלולים לעשות בזמן ההפעלה. מומלץ לבחור דגם מסוג "טריינר" שהכנפיים שלו מחוברות לחלק העליון של גוף המטוס, הצורה הזו מעניקה לו יציבות טובה יותר כאשר הוא באוויר. הדבר מאוד משמעותי כאשר מבצעים פניות לכיוונים שונים, כך המשקל של גוף המטוס מתחת לכנפיים משמש כמייצב והוא מתיישר במהירות לאחר הפנייה. דבר נוסף שמעניק לו יציבות הוא זווית דיהדרלית של הכנפיים, כלומר הם צריכות להיות בצורה של V כלפי מעלה. כך מרכז הכובד הוא נמוך יותר וקיים איזון טוב יותר באוויר.

ישנם שני סוגי מנועים עיקריים למכירה: חשמלי ובנזין. החשמליים יותר מתאימים למתחילים, הם זולים יותר, דורשים פחות ציוד נלווה ושקטים יותר. לעומתם מנועי בנזין צריכים תחזוקה גבוהה יותר, צריך כל פעם לקנות דלק, הם גדולים ולכן גם מחירם יקר יותר והם יוצרים יותר רעש סביבתי.

בדרך כלל מומלץ לקנות בחנות טיסן על שלט שיש בו 3 ערוצים. ערוץ אחד או שניים מתאים יותר כצעצוע לילדים, למרות שקל להטיס אותו האפשרויות שלו הן הרבה יותר מצומצמות. שלט עם 3 ערוצים יקנה לכם שליטה על המנוע, הגה גובה והגה כיוון. כמובן שמוצעים למכירה גם שלטים עם מספר ערוצים רב יותר, אך יש לקחת בחשבון שייקח לכם יותר זמן ללמוד כיצד מפעילים אותו.

בתור מתחילים, יתאים לכם לקנות דגם שהוא כבר מוכן לטוס. בניגוד לקיטים שאתם צריכים להרכיב לבד, למשל מעץ בלזה או קלקר וגם לקנות בנפרד את המנוע, השלט והסוללה ואז לחבר הכל ביחד.

חלקי חילוף וכלי עבודה הם עוד נושאים שכדאי לקחת בחשבון לפני שאתם מבצעים את הרכישה. טיסנים בדרך כלל מתרסקים ונשברים, במיוחד בהתחלה כאשר עדיין אין לכם מספיק ניסיון. לכן רצוי לברר האם ישנם חלקי חילוף חדשים או משומשים לדגם הספציפי שקניתם ומהם העלויות שלהן. באופן כללי חלקים מקלקר יותר זולים מחלקי עץ בלזה.

הכנות להטסת טיסנים

השלב הראשון - הוא לקרוא את הוראות ההפעלה בעיון. כל טיסן על שלט שאתם קונים מגיע עם חוברת הפעלה. חשוב לשלוט בכל פרט כמו: איך לחבר אותו, כמה זמן צריך להטעין את הסוללה, מה כל מתג עושה, אילו בדיקות יש לבצע לפני הטיסה ועוד. במידה ויש משהו שאתם עדיין לא מבינים, כדאי לחפש על כך מידע גם באתרי אינטרנט ולשאול בפורום טיסנאות.

הכנה לטיסה – יש לבצע כיוונים כדי שכל החלקים יהיו מחוברים בצורה נכונה. לרוב מדובר במדחף, כנפיים, מיצב הגובה, מיצב הכיוון והגלגלים שהם מערכת הנחיתה. ההתאמות האלו הן לא מסובכות וככל הנראה מופיעות גם בחוברת ההדרכה, כך שניתן לבצע אותן בקלות. חשוב לקחת את הזמן ולבדוק בצורה יסודית שזה נעשה באופן הנכון.

סוללות - הרבה שלטים נמכרים ללא סוללות ותצטרכו לרכוש אותם בנפרד. מומלץ לקנות סוללות חדשות ממותגים ידועים שיחזיקו להרבה זמן ולא את הסוג הזול שיגמר מהר. סוללות ישנות שיש לכם בבית גם לא מתאימות, הסיבה לכך היא שהתשדורת בין המשדר למקלט חייבת להיות חזקה ככל האפשר. אם האותות חלשות, הטיסן שלכם יצא מהר מאוד מהטווח ואתם תאבדו את השליטה עליו. אפשרות נוספת היא לקנות סוללות נטענות, הן הרבה יותר יקרות אך יחזיקו מעמד לאורך זמן רב יותר. כמו כן בחוברת ההפעלה אמור להיות רשום אילו סוללות מתאימות לשלט שלכם. בדגם החשמלי, המנוע והמקלט שמקבל את השידור האלחוטי, מקבלים את אספקת החשמל שלהם מחבילת סוללות שצריך להטעין אותם. בדרך כלל היא מגיעה ביחד עם הטיסן וכוללת גם מטען מיוחד.

בדיקת התנועה של החלקים – כאשר הטיסן שלכם עדיין נמצא על הקרקע, צריך להפעיל את כל חלקי המטוס ולראות שהם מגיבים נכון למתגים שאתם מזיזים בשלט. לדוגמא: שלא יהיה מצב שבו תכוונו את הטיסן לפנות ימינה ולבסוף הוא יעשה פנייה שמאלה.

מערכת אל כשל – היא רכיב חיוני בתהליך הרכבת החלקים. אנו צריכים אותו למקרה שגלי הרדיו בין המשדר למקלט יתנתקו. במצב כזה המנוע מקבל פקודה אוטומטית להיכבות כדי שהטיסן לא ימשיך לנוע ולהתרחק מאיתנו עוד יותר עד שהוא מתנגש במשהו. ולכן כאשר המטוס עוד על הקרקע, רצוי לדמות מקרה כזה ולנתק את התשדורת האלחוטית ולראות האם המנוע נכבה במצב הזה.

איזון – לכלי תעופה מכל סוג שהוא יש מרכז כובד ובשביל שהוא יתפקד בצורה אופטימלית, בזמן התנועה באוויר הוא צריך להיות ישר. מרכז הכובד מצוין בחוברת ההדרכה ולרוב הוא נמצא מתחת לאזור הכנפיים, כך שאם לא הרכבנו אותן במיקום הנכון, עכשיו נוכל להזיז אותן למקום הרצוי. כדי לבדוק זאת בעצמנו, נשים אצבע אחת מתחת לכנף הימנית, קרוב לגוף המטוס. עם היד השנייה נשים אצבע אחרת מתחת לכנף השמאלית, גם קרוב לגוף המטוס. נרים בעדינות את הטיסן לגובה. אם האוירון תלוי פחות או יותר בצורה אופקית אז הוא מאוזן ואין צורך לעשות דבר. אבל, במידה והוא נמצא בשיפוע נצטרך לשנות לו את מרכז הכובד. אם החלק הקדמי או האחורי נוטים יותר מדי כלפי מטה אז נצטרך לאזן אותו מחדש. הדרך הראשונה היא להזיז את תא הסוללות (במידה ואפשר) קדימה או אחורה על פי הנטייה של גוף המטוס. ישנם דגמים שבהם לא ניתן להזיז את הסוללות ואז כדי לראות אם אפשר להזיז את מוטת הכנפיים קצת קדימה או אחורה. במידה והם מקובעות אז האפשרות האחרונה היא להוסיף משקולות או לקצה האחורי או לקצה קידמי. יש לחבר אותם בצורה טובה באמצעות דבק נוזלי או סלוטייפ ,כדי שלא יתנתקו בזמן השהות באוויר ויגרמו לאיבוד שיווי משקל.

איזון רוחבי – אם צד כלשהו כבד יותר מהשני אז כלי התעופה שלנו יטה לצד הכבד יותר. זה בדרך כלל קורה כאשר כנף אחת כבדה יותר מהשנייה. בשביל לבדוק את האיזון הרוחבי נקשור חוט אחד סביב המדחף וחוט נוסף בזנב. נרים את המטוס באמצעות החוטים כך שהוא יהיה תלוי לגמרי באוויר. אם הוא נוטה לצד שמאל או ימין אז נצטרך לכוון מחדש את הכנפיים במידת האפשר או שוב להיעזר במשקולות.

אזור הטיסה – באתר האינטרנט של רשות התעופה האזרחית (רתא) מפורסמת רשימה שלמה של היכן במדינת ישראל מותר לבצע הטסה, ואיפה נמצאים אזורים אסורים להטסת רחפנים וטיסנים. באופן עקרוני אסור להטיס ליד שדות תעופה או בקרבת מטוסים. כמו כן גם לא בשכונות מגורים ובמקומות שיש הרבה אנשים.

אם אתם משתתפים בקלוב תעופה בעירכם, או בסדנת טיסנאות, בדרך כלל יש לידם מגרש מיוחד למטרה זו. במקומות אלו הרבה אנשים מטיסים בו זמנית ולכן צריך לוודא שהשלט שלכם הוא בתדר Ghz ולא Mhz. כי אחרת תהיה הפרעה בשידורים האלחוטיים ובשביל למנוע זאת תצטרכו לדעת באילו תדרים משתמשים האנשים האחרים.

שיגור והמראה

המראה עם גלגלים – הניחו את כלי הטיס שלכם על הקרקע ומקמו אותו כנגד כיוון הרוח כך שזרימת האוויר הנגדי תייצר יותר כוח עילוי והוא יוכל להמריא בקלות. אם תשגרו אותו עם כיוון הרוח, זה יגדיל את הסיכויים שלו להתרסק כבר בשלב ההמראה. כדי לבצע שיגור, הגדילו את כוח המנוע בהדרגה עד הסוף ותנו לו להאיץ על האדמה. חשוב לשמור כל הזמן על תנועה בקו ישר ולזהות בזמן האם יש סטייה לכיוונים שונים בגלל הרוח או תוואי השטח ולתקן זאת על ידי הזזת ההגהים. לאחר מכן צריך להזיז את המתג של הגה הגובה לאחור, לעשות זאת באיטיות ולא בבת אחת (על פני מרחק של כ 15 מטרים) כדי לאפשר למטוס לנסוק בצורה חלקה.

המראה בהשלכה - למרות שלמרבית הטיסנים ישנם גלגלים, לפעמים תעדיפו לשגר אותו בעזרת השלכה ביד. וזאת בגלל שהקרקע לא תמיד מתאימה, יתכן ויש שקעים בשכבת האספלט, אדמה רטובה, עלים ודשא גבוהה שמונע ממנו לנסוע טוב על הקרקע. אחזו את הטיסן שלכם ביד הדומיננטית בגובה הראש ואת השלט החזיקו ביד השנייה. הפעילו את המנוע על עוצמה מרבית ובזמן שאתם לוקחים צעד אחד גדול קדימה השליכו אותו בחוזקה. החזיקו את השלט בשני ידיים והתחילו בתהליך הנסיקה.

הטסת טיסן

לאחר ההמראה הטיסן שלכם יטוס קדימה ובמוקדם או במאוחר תאלצו לגרום לו לפנות ימינה או שמאלה כדי שישאר בטווח שלכם. בזמן הפנייה באוויר צריך להעלות קצת את הגובה וגם להוריד את עוצמת המנוע לפחות בחצי. כי כרגע כלי התעופה כבר נמצא באוויר וכוחות האווירודינמיקה פועלים עליו, כמו כן בדרך זו גם הפנייה תעשה בצורה נכונה יותר.

ביצוע פניות הוא משהו שאתם חייבים להתאמן עליו, כאשר המטוס מבצע פנייה לכיוון כלשהו הוא תמיד מאבד גובה ולכן אתם צריכים להיות מוכנים עם היד על השלט להעלות מעט את הגובה בזמן הסיבוב.

חשוב לזכור כי כאשר הטיסן טס לכיוון שלכם הצדדים מתהפכים כלומר צד ימין בשלט הופך לצד שמאל, וצד שמאל הופך לצד ימין.

יש להימנע מלהטיס גבוה מדי או רחוק מדי כדי לא לאבד שליטה וקשר עין. כמו כן לא מומלץ להטיס בדיוק מעליכם או מאחוריכם, וגם לא מול השמש כי היא תסנוור אתכם. האזור האופטימלי הוא ממולכם ולצדדים. כמו כן להטסה בגובה נמוך מדי גם יש חסרון – ככל שאתם קרובים יותר לאדמה, כך יש לכם פחות זמן לתקן טעויות לפני שהוא מתרסק.

פעלולים

באמצעות טיסנים אפשר לבצע גם פעלולים שונים וטיסות אווירובטיקה. ביניהם:

כיבוי מנוע בגובה רב - כך שלמעשה מאבדים שליטה על מהלך הטיסה ומבצעים נפילה חופשית לכיוון הקרקע. ברגע האחרון צריך להספיק להניע מחדש את המנוע, לייצב את הטיסה ולהימנע מהתרסקות.

תופסת – את האווירובטיקה הזו צריך לבצע בזוגות. לטיסן אחד קושרים נייר דק וארוך לזנב, והטיסן השני צריך לרדוף אחריו ולחתוך לו את שובל הנייר באמצעות המדחף. אפשר גם להשתמש בבלונים במקום נייר.

לימבו – מניחים מקל אופקי על מסגרת קרוב לקרקע כך שבעצם יוצרים סוג של גשר קטן על הקרקע, וצריך לעבור מתחתיו עם הטיסן.

נחיתה על מטרה – מסמנים על שטח כלשהו בקרקע עיגול שבתחומו צריך להנחית את הטיסן.

לולאות – סיבוב אנכי של כלי התעופה כך שבחלק מהדרך הוא עף בצורה הפוכה.

נחיתה

כדי להנחית את הטיסן שלכם, במהלך הפנייה של הסיבוב האחרון הורידו את עוצמת המנוע. בנוסף הזיזו את מייצב הגובה כך שהטיסן ירד בגובה לאט. כאשר הגעתם קרוב לקרקע המנוע צריך להיות כבר כבוי לחלוטין ומייצב הגובה צריך להיות מכוון כלפי מעלה, כדי להאט את המהירות ולייצב את המטוס, וככה הירידה לא תהיה תלולה מדי. אם תנחיתו אותו מוקדם מדי הוא עלול להתרסק ואם זה יתבצע מאוחר מדי הוא יגע בקרקע חזק מדי, יקפץ וגם עלול לשבור את החלקים שאחראים על הנחיתה. אם פספסתם את התזמון הנכון, אתם יכולים להעלות את המטוס בחזרה לאוויר, לבצע סיבוב נוסף ואז לנסות שוב. הנחיתה היא אחד השלבים הקשים ביותר בתחום ולוקח הרבה זמן ללמוד ולהתנסות בשלב הזה.

טיסנים חופשיים

טיסנים חופשיים הם כלי תעופה שלא ניתן לשלוט בהם לאחר ההמראה. המטרה היא לבנות מודל שיוכל לטוס בעצמו ללא התערבות חיצונית (כמו למשל שלט) למשך זמן רב. כלי תעופה אלו נמצאים בשימוש כבר יותר מ 200 שנים, והם מעוצבים באופן כזה שיספק להם יציבות. למשל, אם פתאום הם יתקלו במשב רוח חזק או זרם שנוצר מהפרשי טמפרטורות, הם יחזרו באופן אוטומטי לטיסה יציבה. העמידות מושגת על ידי שילוב של עיצוב ומשקל קל: מרכז הכובד, צורת הכנפיים וההגהים. בגלל שיש להם עומס כנפיים נמוך, הם בדרך כלל טסים לאט יותר, בדומה למהירות שלנו כאשר אנחנו עושים הליכה רגלית והם שוקלים לא יותר מחצי קילו.

קיימים שני מצבים עיקריים בטיסה החופשית שצריך לקחת בחשבון: הראשון, נסיקה מהירה כלפי מעלה והשני דאייה איטית באמצעות סיבובים ארוכים, כך שלא מאבדים יותר מדי גובה בבת אחת. כמו כן חשוב גם לבצע מעבר חלק בין השלב הראשון לשלב השני. לדגמים המודרניים יותר יש ציוד של שעונים מכאניים או אלקטרוניים שמתאמים את המעבר בין המצבים השונים. כדי להמריא צריך לזהות "עמוד אוויר חם" שיסייע למטוס לעלות כמה שיותר גבוה. כדי למצוא אותו ניתן להיעזר במספרים דברים: מד טמפרטורה, מד רוח (אנמומטר) ואפילו הפרחת בועות סבון כדי לראות היכן יש זרם כלפי מעלה.

טיסנים חופשיים מסווגים ל 4 קטגוריות:

דאונים – מופעלים ללא מנוע, האנרגיה היחידה שמניע אותם היא אופן השיגור על ידי השלכה ביד או גרירה כפי שמעיפים עפיפון.

הנעה באמצעות גומייה – האנרגיה (הקינטית והפוטנציאלית) נאגרת בחומר אלסטי מסובב. כאשר משחררים את הגומייה היא מסובבת את המדחף שמעלה את המטוס לשמיים עד לנקודה שבה הפרופלור מפסיק להסתובב והוא מתחיל לדאות כלפי מטה.

מנוע – בדגמים אלו יש מנוע שפועל על בנזין אבל הוא מופעל רק ל 5 שניות בלבד. קשה לתכנן דגם כזה כי המנוע בדרך כלל כבד, וזה מקשה על שלב הדאייה, שבו המטוס צריך להיות מתוכנן למשקל קל. ולכן לפעמים משתמשים גם במנוע דחיסת גז או מנוע חשמלי.

בתוך מבנים – דגמים אלו מתוכננים לטוס בשטח סגור כמו בתוך חדר או אולם ולא בשטח פתוח. הם מאופיינים במשקל הרבה יותר קטן, כי הם לא צריכים להתמודד עם תנאי מזג אוויר משתנים. בדרך כלל מכינים אותם מעץ בלזה או קלקר.

קלוב תעופה

בישראל קיימים מספר קלובי תעופה וטיסנאות שניתן להצטרף אליהם. שם תוכלו להטיס את הטיסן שלכם במגרשים שהוכנו במיוחד לתחביב הזה. אזורים אלו נמצאים בשטח פתוח שאין בו מכשולים כמו עצים ובניינים, לרוב יש שם גם מסלולי נחיתה והמראה. בנוסף תוכלו לרכוש שם ידע רב בתחום כמו: איזה ציוד לקנות והיכן להשיג עזרים מיוחדים שיסייעו לכם להתקדם בתחום, להטיס דגמים שונים ולבנות כלי תעופה אחרים על פי שרטוטים כמו דאונים, עפיפונים, מסוקים ורחפנים. כמו כן תוכלו להשתתף שם גם בתחרויות, קורסים, חוגים, סדנאות וקייטנת טיסנאות לילדים.

קלובי התעופה פועלים בערים: נהריה, חיפה, קריות, חדרה, בת ים, הרצליה, ירושלים, כפר סבא, כפר יונה, נס ציונה, פתח תקוה, קדימה, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רמת השרון, רעננה, תל אביב, חולון, הוד השרון, רמת אפעל ובאר שבע.

הידעת? עובדות מעניינות על מטוסים

טייסים אוכלים את אותו המזון של הנוסעים במחלקה הראשונה או מחלקת העסקים, וטייסי המשנה - מנות אחרות למקרה של הרעלת מזון.

בואינג 747 הוא אחד מכלי התעופה הגדולים ביותר שמוביל נוסעים ומטען. הוא מורכב מ 6 מיליון חלקים שכולם מופעלים מתא הטיס. המנוע שלו שוקל 4,300 ק"ג, מתודלק ב 200,000 ליטרים והוא מסוגל להגיע למהירות של 950 קמ"ש.

כאשר מטוס עובר מבעד לעננים, החשמל הסטטי שנוצר יכול לזרז התפתחות של ברקים. זה קרה בשנת 1963 בארה"ב ומאז הוסיפו אמצעי בטיחות. כיום כאשר הברק פוגע, הזרם החשמלי מתפזר באופן שווה דרך שכבת אלומיניום.

למרות שתחום התעופה גדל, רק 5% מכלל האוכלוסייה טסו אי פעם במטוס. הרבה אנשים, במיוחד ממדינות מתפתחות לא עשו זאת.

אורך חיי המטוס לא נמדד בזמן, אלא הוא נספר על פי "מחזורי לחץ". בכל פעם שמופעל לחץ על כלי הטיס, הגוף שלו מושפע מכך. לאחר הרבה נסיעות נוצרים חריצים וקלקולים נוספים במעטפת החיצונית שלו והם מסוכנים. בדרך כלל אחרי 20 שנים, הוא ביצע כבר 50,000 שעות טיסה ו 70,000 מחזורי לחץ. ככל שהמטוס מבצע מסלול ארוך יותר כך מחזורי הלחץ שלו קטנים, והוא יכול להחזיק מעמד ולהיות כשיר להרבה יותר זמן.

הקונקורד שהיה פעיל בשנים 2003 – 1976 הצליח לבצע נסיעה במהירות של פעמיים מהירות הקול: 2464 קמ"ש. כמו כן הוא חצה את האוקיינוס האטלנטי, מניו יורק ללונדון בכמעט 3 שעות בלבד.

למרות שאנחנו רואים רק מדי פעם מטוס עובר בשמיים, בכל רגע נתון נמצאים כ- 8,000 מטוסים באוויר בכל רחבי כדור הארץ.

הקופסא השחורה שמקליטה את כל נתוני הטיסה, צבועה בגוון כתום בהיר כדי שיהיה אפשר לאתר אותה בקלות בזמן תאונה. בנוסף היא מצופה גם בצבע עמיד לחום.

במקרה של התרסקות, המושבים האחוריים הם הבטוחים ביותר, הקדמיים קצת פחות ואלו הנמצאים במרכז הכי מסוכנים.

13% מהתקלות מתרחשות בזמן ההמראה ולכן שלב זה נחשב למסוכן. כמו כן, שלב הנחיתה מסוכן אף יותר עם 48% תקלות.

המטוס הכבד ביותר הוא אנטונוב 225, משקלו הוא 600 טון.

מסכות החמצן מספיקות ל 12 דקות בלבד ומיועדות לנחיתת חירום.

בלילה מעמעמים את האורות כדי לסייע לנוסעים להירדם, אבל גם כהכנה למקרה חירום לילי. במידה ויצטרכו לבצע פינוי, העיניים של הנוסעים כבר יסתגלו לחושך.

חברת התעופה ההולנדית KLM קיימת משנת 1919 והיא מחזיקה בשיא של חברת התעופה הוותיקה ביותר.

בזמן הטיסה אי אפשר לפתוח את הדלת, בגלל הפרשי לחצים.

לעוד הידעת? עובדות מעניינות.