איך בונים עפיפון בניית עפיפון

לקניית ערכת עפיפונים לבניה עצמית: עפיפונים לילדים למכירה.

כאן תמצאו את כל מה שאתם צריכים כדי לדעת איך בונים עפיפון לבד, ומהו תהליך בניית עפיפון מנייר, מבמבוק, שקית ניילון, עיתון או כל חומר אחר. נתמקד בעיקר במודלים מסוגים קלאסיים כמו משושה ודלתון. דגמים פשוטים יותר תוכלו למצוא בדף הוראות להכנת עפיפון שנמצא כאן: הוראות להכנת עפיפון.

בניית עפיפון מבמבוק ומנייר

החומרים המסורתיים לבניית עפיפון הם מקלות מבמבוק ונייר. חומר הגלם למפרש יכול להיות דפים רגילים, לבנים וגם צבעוניים שיש בכל בית או משרד, נייר עטיפה של מתנות או אריזות משלוחים ואפילו עיתון. הנייר היפני שנקרא "וואשי" הוא חזק במיוחד ואינו נקרע במהירות (אפשר לרכוש אותו בכל חנות שמוכרת ערכות יצירה וציוד). כמו כן שקיות ניילון גדולות הן גם אופציה טובה.

היתרון של מקלות מבמבוק הוא במשקלם הקל והם גם יחסית גמישים ולא אמורים להישבר בקלות. לגבי צורתם, תוכלו להיעזר בשיפודים עבים, מקלות עגולים עם חור לאורכם כפי שהם גדלים בטבע וגם מקלות שטוחים. ברוב המקרים כל צורה ארוכה של מקל מתאימה לבניית עפיפון כל עוד היא לא כבדה מדי.

החוט יכול להיות עשוי מכותנה שמשמש לתפירת בגדים ובדים, אך יש לקחת בחשבון שהוא אינו חזק ועלול להיקרע כאשר יש רוח חזקה. זאת הסיבה לכך שהוא מתאים לדגמים קטנים ופשוטים יותר שלא עפים מאוד גבוה. העדיפות היא לחוט ניילון או פוליאסטר שהוא מספיק חזק וגם לא יקר.

איך בונים עפיפון משושה או דלתון

ניקח מקל אחד ונסובב במרכזו חוט מספר פעמים. אחר כך ניקח מקל נוסף מבמבוק באותו האורך בדיוק, נצמיד אותו לראשון בצורה מקבילית ונלפף שוב חוט סביבו, אבל שיכלול גם את המקל השני. בשלב הבא נפתח אותם כך שיהיו מאונכים זה לזה, כלומר בהצלבה וכעת נמשיך לסובב את החוט גם בזוויות אחרות. המטרה היא להדק ולקשור אותם ביחד כך שלא ייפרדו בזמן המעוף באוויר. בהמשך ניקח מקל שלישי מבמבוק ונחבר גם אותו באותה הדרך. בסוף השלב הזה צריך להיות בידינו צורה של כוכב עם שש פינות שוות, זה יהיה בסיס הגוף לעפיפון משושה. באותה הדרך אפשר להכין גם עפיפון דלתון או יהלום, כדי לעשות זאת תצטרכו רק שני מקלות באורכים שונים ומעבר לכך התהליך הוא זהה לחלוטין.

כעת ניקח חוט נוסף ונחבר איתו את כל קצוות המשושה, כפי שניתן לראות בסרטון ההדגמה. החיבור יעשה גם על ידי ליפופים וקשירות. אם אתם מעוניינים לחזק את החיבורים עוד יותר אפשר להשתמש בדבק נוזלי, דבק חם וגם סלוטייפ.

את המפרש נכין משקית, רצוי מהסוג של שקית אשפה מפני שהיא גדולה, חזקה, יש לה שטח פנים חלק והיא לא מתקמטת, דבר שיגדיל את היציבות שלה בזמן זרימת האוויר. שימו לב שאת השלב הזה אפשר לבצע גם עם נייר פשוט, אך יש לקחת בחשבון שהוא יקרע במידה ותהיה רוח חזקה מדי. נשים את הגוף שלו על שקית הניילון וניגש לחבר אותם זה לזה. מסביב לכל קצה של מקל במבוק נקפל את הניילון או הנייר ונלפף מסביבם חוט כמה פעמים ואז נקשור אותו. לאורך כל הדרך חשוב להקפיד שהנייר או הניילון נשארים מתוחים. אפשר גם לגוון את הצבעים על ידי בחירה של מספר דפים או שקיות בצבע שונה. לבסוף נגזור את השוליים, נקפל אותם פנימה על חוט המסגרת ונדביק אותם עד שנקבל צורה אמיתית של משושה.

כדי שעפיפון משושה יעוף באופן אופטימלי, החוט צריך לצאת ממרכז הצורה הגיאומטרית אבל גם לקבל תמיכה מהשוליים. ולכן נקשור חוטים מארבע קצוות אל מרכז המשושה ונחבר שם את כולם ביחד לחוט הראשי. לבסוף נוסיף זנב ארוך מרצועות של נייר או ניילון לאחת הצלעות של המשושה והעפיפון שלנו מוכן לעוף בשמיים!

הידעת? עובדות מעניינות על בניית עפיפון מבמבוק ומנייר

ידיות האחיזה או הגלגלות של החוט עשויים היום מחומרים מודרניים כמו פלסטיק, מתכת או קרטון. בעבר חומרים אלו לא היו זמינים, גם מהסיבה שעדיין לא גילו אותם ולכן היו משתמשים במה שמצאו בטבע כמו ענפים ואבנים.

בנוסף לכך, בכל תרבות או אזור גיאוגרפי על פני כדור הארץ הם התפתחו בצורה אחרת על פי המסורות והטקסים השונים. למשל אם אנשים השתמשו בהם לצייד אז בניית העפיפון הייתה יותר פונקציונאלית למטרה הזו. אם הם היו מעוניינים להיעזר בכלי התעופה הזה כדי לצוד דגים, אז הוא היה קטן, יחסית עמיד למים ולא היה צורך לקשט אותו בצבעים שגם ככה היו יורדים במים ומבריחים את הדגים. לעומת זאת, הדגמים ששימשו לפולחן או להצהרה אומנותית היו מאוד גדולים ובולטים גם בצבעוניות שלהם. הדגמים שהשתתפו בתחרויות ובפעלולים היו בדרך כלל ללא זנבות, וכך הם היו פחות יציבים אך תנועתם הייתה מהירה.

בניית דברים חדשים ובעיקר עפיפונים זה עיסוק מהנה. כך אתם זוכים לראות משהו שהיה פעם רק מחשבה, הופך להיות דבר אמיתי וממשי. לבסוף גם ההשקעה והמאמץ שכרוכים בעשייה, מביאים אתכם להגשמה עצמית ולידיעה שאתם יכולים ליצור כל מה שתרצו. זוהי גם דרך להפוך את החיים לטובים יותר, על ידי בניית כלים שיסבו לנו הנאה וגם יקלו עלינו את משימות החיים.

האדם תמיד רצה לעוף באוויר כמו הציפורים. עפיפונים היו הניסויים הקדומים ביותר של כלי התעופה הראשונים בהיסטוריה. לאורך השנים אנשים ניסו לבנות אובייקטים שיסייעו להם לשהות באוויר לכמה שיותר זמן. עוד לפני המצאת המטוס, ניסו לקפוץ ממגדלים ומגבעות עם ציוד שדומה לזה של מצנחים או כנפיים של ציפורים, במטרה להגיע כמה שיותר לאט אל הקרקע אבל רובם הסתיימו באסונות. במאה ה 18 גילו את גז המימן וזה הוביל להמצאת הכדור הפורח.

עץ הבמבוק נמצא על פני כדור הארץ כבר כמה אלפי שנים ובגרסה הפרהיסטורית עוד מלפני עידן הדינוזאורים. בנו איתו בתים, סירות וחפצים כמו חצים לציד, גדרות וניירות. המקור שלו הוא מסין וזאת הסיבה לכך שהשתמשו בו לבניית המסגרות של העפיפונים, כי הוא פשוט היה החומר הכי זמין שם באותה התקופה.

הוא שייך למשפחת הדשא וקיימים יותר מאלף זנים שגדלים באפריקה, אוסטרליה ואסיה. הוא יכול לגדול כעץ עם גזע רחב, צמח גדול או עציץ קטן. קל וזול לגדל אותו ויחד עם זאת יש לו הרבה שימושים, מה שהופך אותו לחומר גלם טוב ליצירה. חיות רבות ניזונות ממנו כמו גורילות, דובי פנדה ולמורים.

הוא מסייע לכדור הארץ בניקוי גזי החממה וזיהום האוויר, כי יש לו יכולת ספיגה של פחמן דו חמצני גדולה יותר משל כל עץ ממוצע, ולבסוף הוא גם פולט יותר חמצן חדש לאוויר.

את הפרחים שלו מאוד קשה לראות, הם יוצאים רק אחרי עשרות שנים של גידול. לזרעים שלו יש תקופת המתנה של 5 שנים עד שהם מתחילים לנבוט, אך כאשר זה קורה, העץ גדל בקצב מהיר של מטר אחד ביום.

ממציא הנורה החשמלית תומס אדיסון, השתמש בחוט פחם שנוצר מבמבוק כדי להדליק מנורה. הוא גילה שהחומר הזה מגדיל את אורך חיי הנורה לכ 1000 שעות ויעיל יותר מחוטי כותנה או מנייר.

יתרונות נוספות של במבוק: אם מפעילים עליו כוח של מעיכה הוא חזק יותר מפלדה, הוא אנטי בקטריאלי ולכן משתמשים בו הרבה בתעשיית הטקסטיל.

עפיפון > איך בונים עפיפון