עפיפון קודי הקאובוי שעלה לשמיים במעלית

לקניית ערכת עפיפונים לבניה עצמית: עפיפונים לילדים למכירה.

עפיפון קודי הוא סוג של עפיפון קופסא כפול שנראה כמו עטלף. כאשר בחלקו העליון יש לו מראה של כנפיים פרוסות לצדדים כמו במטוס. למרות שהוא הומצא כבר במאה הקודמת, עדיין רואים אותו מדי פעם פורח בשמיים.

אנשים מעיפים אותו באוויר כתחביב, ביחידה אחת או בשרשרת כלומר מספר עפיפונים שקשורים לחוט אחד אחרי השני. יש לו גם כמה גרסאות מודרניות שדומות מאוד למקור. הוא יציב וזה מקנה לו יתרון גם במקצוע צילומי האוויר – מרכיבים עליו בקלות את המצלמה והיא נשארת באותו המקום למרות שהרוח מטלטלת את העפיפון.

הדגמים הקטנים נבנו מבד כותנה, מוטות מבמבוק והחוטים מקנבס. בגדולים יותר נעזרו בבד משי ומקלות מעץ אגוז אמריקאי. כיום משתמשים בחלקים קלים וחזקים לבנייתו כמו פלסטיק ומפרש סינטטי.

סמואל פרנקלין קודי היה מחלוצי התעופה של המאה הקודמת. הוא נולד בטקסס בשנת 1861 וחי כמו קאובוי אמיתי במערב הפרוע. הוא תפס סוסים ואילף אותם, צד חיות כמו בופלו וחפש זהב במרחבים הפתוחים. לאחר מכן הוא היגר לאנגליה ושם עסק בבידור, ארגן מופעי רכיבה על סוסים, מיומנות בהטלת לאסו וקליעה למטרה. כחלק מהופעותיו הוא היה עולה על גג בניין התיאטרון ומחלק הוראות לעוזריו שנשארו על הקרקע כיצד להפריח את העפיפון. ובאותה הזדמנות גם הסביר לקהל הצופים את העקרונות של המצאתו. בשנת 1899 התיאטרון נשרף וכל הציוד שלו נהרס. לקח לו שנה עד שהצליח לשחזר את הכל מחדש.

הוא נהג להכין ולהתחרות בהעפת עפיפונים עם בנו, כל אחד ניסה להגיע גבוה יותר בשמיים ולבנות כלי תעופה גדול ככל האפשר. בין השאר הם ניסו לעוף בעזרתם כמו עם דאון ללא מנוע. באחת הפעמים הרוח סחבה אותו לגובה של 20 מטרים ובפתאומיות גרמה לעפיפון לצלול הישר לעץ. הוא הצליח להתלות על הענפים העליונים וטען שזה מה שהציל את חייו. לאחר מכן ולמרות המקרה הוא המשיך ועיצב מחדש את העפיפון. חלק מהיצירות שלו עדיין קיימים היום במוזיאונים ואוספים. אך זו לא הייתה הפעם האחרונה שהוא התרסק אל תוך העצים. בשנת 1908 הוא הטיס מטוס דו כנפי שעבד על מנוע למרחק של כ 400 מטרים. לקראת סוף הטיסה הוא ניסה לפנות הצידה על מנת לא להתנגש בקבוצת עצים שהייתה על הקרקע. בגלל שהוא טס נמוך קצה הכנף נגעה בקרקע בזמן הפנייה החדה והוא נפל על האדמה.

את ההשראה לעיסוק בתחביב זה הוא קיבל מטבח סיני שפגש במסעותיו והוא לימד אותו כיצד לבנות ולהעיף עפיפונים על פי המסורת מן המזרח הרחוק. בנוסף לכך הוא הכיר גם אומן בלונים שהראה לו כיצד הם מרחפים באוויר, וזה גרם לו עוד יותר לנסות ליצור כלי תעופה משל עצמו.

אחת ההמצאות שלו הייתה "מעלית עפיפון". חוט ארוך שמגיע לגובה של 1 קילומטר ולכל אורכו יש עפיפונים בצורה של קופסאות שמחזיקה אותו אנכית באוויר. לחוט קשרו סלסלה גדולה שבה ישב אדם שיכל לעלות למעלה לאורך כל החוט באמצעות מערכת נפרדת של חוטים ובלמים. הוא הציע את המכשיר הזה לצבא הבריטי כדי שיוכל להעלות לגבהים חיילים שנושאים ציוד כמו מכשירי קשר, טלסקופ, משקפות מצלמות ונשק. בהתחלה הצבא לא היה מעוניין בזה אך בגלל שהתרשמו ממנו הציעו לו להיות מדריך צלפים והוא סירב. לאחר מספר שנים הם שינו את דעתם והוא החל לעבוד איתם על היישומים הצבאיים של עפיפונים.

כדי לפרסם את העפיפונים שלו ולעורר את עניין הקהל, בשנת 1903 הוא חצה את התעלה האנגלית בסירה שנגררה עם עפיפונים והשיט ארך כשלוש עשרה שעות. ספינת הדוגית הייתה באורך של 4 מטרים, הצמידו אליה לוחות שעם כדי להגדיל את יכולת הציפה שלה על פני המים. כמו כן מאחוריה השתרך עוגן, תפקידו היה להוסיף משקל כדי שהסירה תישאר במים ולא תתחיל להמריא ברוח.

קודי היה גם חבר באגודה המטאורולוגית ותרם רבות למחקרים בנושאי תחזית מזג האוויר. הוא הפריח לשמיים ציוד חיזוי לגובה של כ 4 קילומטרים ובו בדגים מכשיר שנקרא מטאורוגרף שמקליט נתונים כמו מהירות הרוח, לחות, טמפרטורה וגובה. בנוסף גם היה טייס והשתתף בטיסות הממונעות הראשונות.

באותם שנים היה נהוג לחזות את מזג האוויר עם אמצעים שהועלו רק על ידי בלונים. אך זה התבצע רק כאשר היו רוחות שקטות. חידוש של העפיפונים היה גם בכך שהתאפשר לשאת את האביזרים הללו גם בתנאי מזג אוויר קשים יותר.

היום ניתן לקנות את הדגמים המודרניים בחנות עפיפונים, אך יש אנשים שמעדיפים להכין אותם בעצמם. הם עדיין משתמשים בשרטוטים הישנים שמבוססים על הדגמים המקוריים. רוכשים מקלות, ותופרים יריעות של בד בהתאם לצורת החלקים. זאת עבודה שלוקחת הרבה מאוד זמן, לעיתים משתתפים בה צוותים שלמים. בדרך כלל הוא לא עף כל כך טוב בהתחלה וצריך לערוך הרבה ניסיונות, התאמות ושיפורים בין כל טיסה וכמובן שלפעמים הוא נשבר או מתרסק וצריך לתקן אותו מחדש.

עפיפון > עפיפון קודי