משקפי תלת מימד איך זה עובד?

לקניית משקפי תלת מימד.

משקפי תלת מימד איך זה עובד? הם עובדים כך שניתן לראות את הסרט ב 3 מימדים. סרטים רגילים הם ב 2 מימדים בלבד. מימד הינו מרחב שמתפרש בכיוון מסויים. למשל ל 2 מימדים יש מרחב של גובה ומרחב של אורך, לעין האנושית זה נראה כמו תמונה או ציור שטוח. לעומת זאת, אובייקטים רבים שנמצאים בעולם הם בעלי 3 מימדים, כאשר המימד השלישי הוא עומק, כמו למשל בקובייה או קופסא מקרטון.

כאשר אנו צופים במסך, בין עם זה סרט בקולנוע, טלוויזיה, מחשב או טלפון חכם, המסך הינו בעל שני מימדים בלבד, ללא עומק. ולכן כל מה שרואים נמצא בגבולות המסך. לסרטי תלת מימד יש עומק והם נותנים הרגשה כאילו הצופה הוא חלק מההתרחשות, כלומר שבמהלך עלילת הסרט האובייקטים יוצאים מהמסך ומגיעים עד לצופה.

אנחנו רואים עומק בגלל שיש לנו ראייה המבוססת על שני עיניים. ההפרדה בין העיניים גורמת לכך שכל עין רואה את האובייקט מזווית קצת אחרת. המוח שלנו לוקח את שני התמונות ומפענח אותן כתמונה אחת בעלת עומק וגם מאפשר לנו להעריך מרחקים. תופעה זו נקראת סטריאוסקופיה.

כיום ניתן למצוא מספר טכנולוגיות בתחום התלת מימד, אך כולן עובדות על או עיקרון של סטריאוסקופיה – המשקפיים והסרט עובדים ביחד כדי לתת לכל עין זווית אחרת של צילום. כדי לעשות זאת עדשות המשקפיים יכולות להיות עם צמצמים (תריסים) מיוחדים או פילטרים בצבע כחול – אדום או עם קיטוב.

1) הדרך הקלאסית שהשתמשו בה בעבר הרחוק והיא שימושית עד היום עובדת באמצעות עדשות כאשר הימנית הינה בצבע כחול והשמאלית בצבע אדום. הסרט מוקרן על גבי המסך כך שגם בו יש צבעים כחול ואדום וכל עין רואה את הצבע המיועד לה.

כדי ליצור סרט תלת מימד צריך לחקות את פעולת העיניים שלנו. כלומר, הצלם צריך להשתמש בשני מצלמות שונות, המותקנות על בסיס כלשהו, כאשר יש ביניהן מרווח קטן הדומה בדיוק למרווח שיש לנו בין העיניים. סרטים מצויירים בתלת מימד (3d), עובדים על אותו העיקרון. האנימטורים או הציירים משכפלים את תמונותיהם, כל אחת מזווית קצת אחרת ומחברים אותן ביחד.

יוצרי הסרטים מחשבים עד כמה עומק נראה עבור פריט כלשהו. למשל אם שני התמונות הם בדיוק אחת על השנייה נראה תמונה שטוחה לגמרי. לעומת זאת ככל שהם ירחיקו את התמונות הזהות זו מזו נראה יותר עומק וכך הפריט שאנו מסתכלים עליו יראה יותר קרוב אלינו, כאילו שהוא יצא מן המסך. כמו כן אם ירחיקו את התמונות בכיוון המנוגד נראה את הפריט מתרחק מאיתנו.

המוח האנושי מפענח את התמונה התלת מימדית באזור שנקרא קליפת המוח הראייתית. שם תאי מוח רגישים יותר למרחקים בין העיניים, הם משתמשים במרחקים הללו כדי לחשב את עומק האובייקט מאיתנו.

2) בדגמי משקפיים חדשים נעשית שימוש בטכנולוגיה מקטבת. העיקרון המדעי מאחוריה הוא שניתן לפצל את קרני האור, שוב כך שכל עין תראה תמונה שונה. כך לא צריך להשתמש יותר בפילטרים בצבעי אדום כחול והסרט נראה יותר חד וברור.

אור הוא גל אלקטרוני מגנטי שאנחנו לא מבחינים בו, כלומר כאשר מבצעים קיטוב בגל האור אנחנו עדיין רואים את התמונה באופן ברור וחד. בסרטי תלת מימד אפשר להשתמש בקיטוב קווי או מעגלי. הקיטוב הקווי מתבצע כך שהאור שיוצא מכל תמונה מתפצל בצורה אחרת לכל עין. כאשר אנו לובשים את המשקפיים המקטבים, לכל עדשה יש פילטר שונה שדרכו מתקבלת תמונה אחרת.

הבעיה בטכניקה זו שאם מזיזים קצת את הראש, הפילטרים של העדשות נמצאות בזווית לא נכונה ואז בכל צד מתחילים לראות גם את התמונה השנייה באופן מטושטש. כדי לפתור את הבעיה, מכינים קיטוב מעגלי שנוצר על ידי מקרן שמחליף באופן מהיר יותר את הקוטביות.

3) משקפי תלת מימד שעובדות עם צמצם נחשבות למתקדמות ביותר ולכן גם מחירם בחנויות הוא גבוה במיוחד, בסביבות מאות שקלים. בעוד ששני הטכנולוגיות הקודמות היו פאסיביות, דגם זה נקרא אקטיבי. הסיבה לכך היא שאין להן פילטרים או צבעים שונים המבחינים בין בתמונות, אלא הן עובדות על ידי מסך LCD שמחשיך כל עדשה לסירוגין. ההחשכה של העדשות מתבצעת באופן מאוד מהיר, כך שאנחנו לא מרגישים את זה. הן בדרך כלל מופעלות באמצעות סוללות או כבל USB.

לעוד הידעת? עובדות מעניינות.