אבן אופל אבני חן

לקניית חרוזים ליצירה, לתכשיטים, לילדים ולמבוגרים הכנסו לקטלוג: חנות חרוזים.

אבן אופל היא אחת מאבני חן המיוחדות והיפות ביותר שקיימות. בניגוד לאבני חן אחרים, אין לה מבנה אחיד מבחינת התגבשות הקריסטלים שמרכיבים אותה. היא יכולה להראות במגוון צורות וצבעים ולכן היא גם בלתי צפויה.

לאורך כל ההיסטוריה היא היוותה השראה לאומנים ויוצרים בתחום התכשיטנות. מקור השם אופל לא ברור ויש לכך הרבה סברות. אחת מהן שמקובלת על ידי ההיסטוריונים שפירושה הוא מרומאית עתיקה "אבן חן". השנייה, שמשמעותה היא מיוונית "לראות שינוי בצבע". ישנם עדויות לחפצי נוי ועבודות יצירה שונות כמו פסלים מחומר גלם זה עוד משנת 4,000 לפני הספירה.

היווצרות של אבן אופל עורכת הרבה מאוד זמן. עדיין לא ברור בוודאות כיצד הם נוצרים בטבע, ההערכה היא שהגשם שוטף את המינרלים שמוציאים את דרכם לחריצים ורווחים בין סלעים תת קרקעיים. כאשר הנוזל מתאדה נשארת עיסה שמתקשה לאורך שנים רבות, מבלי ששום דבר יזיז אותה ממקומה. כדי להפיק באופן טבעי כסנטימטר אחד של אבן אופל, צריך להמתין מספר מיליוני שנים עד שתהליך ההתגבשות לקריסטלים יסתיים.

המרבץ הגדול ביותר של מחצבי אבני חן מסוג אופל נמצא באוסטרליה. מדינות נוספות שמשקיעות משאבים בחציבתם הם אתיופיה, מקסיקו וברזיל. לפני אלפי שנים התגלו גם בצפון אמריקה וקניה.

קיימים שני סוגים עיקריים: אבן חן רגילה או יקרה. ליוקרתית יש צבע בולט ומשתנה, היא נקראת גם אש בגלל העובדה שהצבעים הם תלת ממדיים, כאשר אנו מסתכלים עליהם מכיוונים שונים, מתקבלת אשליה אופטית כאילו שהם זזים.

לאבן אופל יש שני צבעים בסיסיים, האחד ברקע ובשני בחלקה המרכזי. צבע הרקע הוא יצירה של מינרלים בעלי הרכב כימי ספציפי ולרוב הוא לבן. הגוונים העיקריים במרכז הם בעלי שילובים ותכונות פיסיקליות שונות. למשל: ורודה, כחולה, סגולה, כתומה, אדומה, טורקיז, תכלת, ירוקה, לבנה והנדירה ביותר שחורה. גם צבעים אלו נוצרים על פי תכולת העיסה, אך במיוחד בגלל שבין הגבישים יש חריצים קטנים שדרכם עוברים קרני האור, אשר יוצרים באקראיות שילובים של צורות וצבעים רבים.

בניגוד לאבני חן אחרים שעוברים עיבוד או ליטוש מיוחד, אבן אופל בדרך כלל נשארת במצבה הטבעי. למרות זאת, ישנם מאמצים להשביח את המראה והערך באמצעים כמו מילוי שברים והחדרת עשן כדי לתת מראה כהה יותר. כאשר הם מגיעים לחנויות תכשיטים או חרוזים, המחיר היקר ביותר מתקבל עבור הסוג הצבעוני, כזה שניתן להבחין בו בכל שבעת צבעי הקשת.

החל משנות ה 70 היה אפשר למצוא בחנות גם דגמים סינטטיים ומלאכותיים. כמו כן היו חותכים את הסלעים ומדביקים אותם לאבני חן אחרים כמו אוניקס, במטרה לתת אשליה של מראה גדול עם גוונים כהים, שנחשבים ליוקרתיים ומרשימים. אחד החסרונות בשיטה זו היא שהדבק לא תמיד מחזיק מעמד לשנים ארוכות ובמיוחד עם הוא בא במגע עם נוזלים. כמו כן היא יחסית רכה ונוטה להצטבר בשריטות וסדקים אם לא שומרים עליה היטב.

החל מהמאה ה 15 הוחלט שאבן אופלית מסמלת את חודש אוקטובר ואת המזלות מאזניים ועקרב. אנשים רבים האמינו שרק מי שנולד בחודש אוקטובר רשאי ללבוש תכשיטי או חרוזי אופל, אחרת זה מביא מזל רע. אגדות רבות מדברות על כך שמי שלא ציית לאמונה הזו, גילה שהתכשיטים הללו נעלמו או נהרסו בצורה מפתיעה. אך בפועל זה כנראה קרה בגלל שהיא רכה ומועדת לנזקים.

במאה ה 19 הפסיקו לסחור ולהשתמש בה בתעשיית התכשיטים. אך מאוחד יותר, המלכה ויקטוריה אסרה על אנשים להגיד שהאבן מביאה מזל רע. בנוסף לכך היא גם קבעה מגמות חדשות באופנה עם אבן אופל שחזרה להיות פופולארית.

השבטים בדרום אמריקה מצאו בטבע את אופל האש והעניקו לה משמעות בשם "האבן של ציפור גן עדן". מיתוך המיתולוגיה שלהם היה תיאור כיצד הם נפלו מן השמיים בזמן סופת גשמים.

אצל הרומאים זה היה סמל סטטוס. הם השיגו משלוחים עצומים של חומר הגלם ממכרות שהיו ממוקמות מחוץ לגבולות האימפריה במזרח אירופה. כמו כן היו הרבה מאוד סיפורים בתחומי הממלכה שהדגישו את הערך הרב של האופל:

אחד מהקיסרים הציע כשליש מהממלכה שלו עבור אבן אחת. וסיפור אחר הוא על גנרל בצבא שרצה לקנות אבן אופל ולתת אותה כמתנה לקליאופטרה מלכת מצרים. רגע לפני שהוא קנה אותה בחנות, המוכר התחרט וברח עם אבן החן מחוץ לתחומי המדינה, כאשר הוא משאיר מאחוריו את ביתו וכל רכושו.

נפוליאון קנה לאשתו את האבן היקרה וקראה לה "טרויה נשרפת" כי היו בתוכה גוונים אדומים וכתומים שנראו כמו אש.

ויליאם שייקספיר הזכיר אותה כסוג של נס והכתיר אותה כ"מלכת אבני החן" במחזה "הלילה השנים עשר" שנכתב במאה ה 17.

מקום הימצאם הוא גם ליד מעיינות מים חמים וגייזרים שמתפרצים, אך שם הם נוצרים ללא צבעים מרשימים. האטומים מסתדרים באופן אקראי ולכן אין מבנה של גבישים. חוסר הצבע מתבטא גם במחיר והם נחשבים לזולים יותר.

מבחינה פיזית היא איננה קשה במיוחד, ולמעשה מכילה גם נוזלים או לחות בכ 10% מן המרכיבים.

במדבר האוסטרלי מאוד חם בקיץ וזאת הסיבה לכך שהכורים במכרות התת קרקעיים מעדיפים לגור מתחת לאדמה. הם בנו את בתיהם במחילות הנמצאות בעומק של עשרות מטרים, היכן שהטמפרטורה קרירה יותר. בבתים אלו יש את כל הציוד הנדרש לחפירות וגם כל מה שצריך כדי לחיות בנוחות כמו מטבח, חדרי מגורים, שינה ושירותים.

אבני החן נחשפו כאשר היבשות של אנטרקטיקה ואוסטרליה נפרדו. כמו כן השטח המדברי היה בעבר אגם גדול.

אחת התכונות שמבדילות בין אופל אמיתית לסינטטית היא הכמות הגדולה של חורים קטנים שנראים כמו נקבוביות שיש בדגמים הסינטטיים. כמו כן יש להם צפיפות חומר קטנה יותר מאשר התכשיטים או החרוזים המקוריים, וזאת הסיבה שהם יחסית קלי משקל. כאשר מסתכלים עליהן מתחת לעדשת המיקרוסקופ ניתן להבחין בתבניות צבעים שחוזרות על עצמן, בעוד שהאמיתיות מפיקות מרקם צבעים אקראיים.

בשנת 1974 הצליחו ליצור בצרפת אבן אופל בצבע כחול שיש לה את אותו המבנה המולקולארי כפי שקיים בטבע רק בלי המים שאמורים להיות בתוכה באחוזים מסויימים. תהליך זה לוקח כשנה שלמה. היתרון הוא בזה שהיא לא נוטה להיסדק במהירות, כפי שקורה לאופל הטבעית בהשפעת שינויים בטמפרטורה, אשר גורמים לה להתייבש מהנוזלים שמרכיבים אותה.

גם היפנים הצליחו להשיג תוצאות דומות על ידי ערבוב של יסודות כימיים כמו קריסטלים עם תחמוצת זירקוניום.

תכונה נוספת היא הימצאותם של כדורים קטנים שנראים כמו חרוזים העשויים מצורן דו חמצני במצב צבירה נוזלי. החומר הזה דומה מאוד לזכוכית כפי שנמצא במבנה האטומי של החול אשר בשפת הים.

הטכניקה הנפוצה להעצמת הצבעים שמשתנים היא לטבול את הסלעים בתמיסת סוכר ולאחר מכן בחומצה גפרתית. זה גורם לגוף האבן או לרקע להיות כהה יותר ואז הצבעים של הגבישים נהיים בולטים יותר. שיטה נוספת היא על ידי צביעה בשמן או שעווה כדי לסתום את החריצים או הנקבוביות שבתוכה.

בסקנדינביה נשים היו לובשות אותן על ראשיהם קרוב לשיער מיתוך אמונה שזה ימנע מהשיער לשנות את צבעו לאפור.

חרוזים > אבן אופל
חרוזי גיהוץ