עפיפונים בפולינזיה והוואי

לקניית ערכת עפיפונים לבניה עצמית: עפיפונים לילדים למכירה.

עפיפונים תמיד היו חלק חשוב ממגוון התרבויות הרבות שנמצאות בפולינזיה במיוחד בהוואי וניו זילנד. הם לא שימשו רק כמשחק או צעצוע לילדים אלא, גם לטקסים ולביצוע קסמים שיעזרו לבני המקום בצורכי המחייה שלהם, כמו למשל להוריד מספיק גשם בחורף. המקומיים יצרו אותם בדמות של ציפורים מפיסות בדים שהיו ברשותם.

לעומתם, בטהיטי שנמצאת בפולינזיה הצרפתית זה היה כלי טכנולוגי לכל דבר. שם נעזרו בכלי הזה כדי להניע רפסודות בים. באחד הסיפורים המפורסמים ביותר מתואר, שכפר אחד ששלח לכפר עוין אחר מזון באמצעות אותם רפסודות עפיפונים. על הסיפון היה מונח הרבה אוכל מכל הסוגים האפשריים וזה הגיע אליהם רק בכוח הרוח שנתפסה במפרש העפיפון, מבלי שיהיו שם אנשים. המטרה הייתה לגרום לאותו שבט להחזיר להם מתנה בחזרה ואז להתנקם בהם. אך בגלל שלא היו להם עפיפונים, הם נאלצו לחתור עם הרפסודות ולא לקחו איתם נשקים. ברגע שהם הגיעו לאי של הכפר השני, התושבים התנפלו והתנקמו בהם.

עם הרפסודות שממונעות באמצעות כוח האוויר והמפרשים המעופפים היו מעבירים ממקום למקום גם בולי עץ גדולים. הרבה עסקו בתחזוקת העפיפונים שהיו מאוד גדולים והצריכו תיקונים מדי פעם.

בהוואי, לעפיפון היו שני משמעויות שונות. האחת, פחד מהמוות. על פי האמונה היה מותר להעיף אותם אך ורק בשטח פתוח, ובשום פנים לא בשעות הלילה, כי האלים הרעים עלולים לתפוס אותו ולקחת את האנשים שאוחזים בחוט אל העולם הבא, מבלי שאף אחד ידע על זה. המשמעות השנייה, הייתה חיובית יותר – ככל שהעפיפון עף גבוה יותר כך זה מביא יותר מזל לאדם שמפעיל אותו. היה להם גם פתגם עממי שאומר: "הזנב גורם לעפיפון לעוף", כלומר מספר האנשים שהולכים אחרי מנהיג השבט, מעלה את היוקרה של אותו מנהיג בכל הכפרים האחרים.

באזורים אלו נצפו 4 דגמים מרכזיים: האחד בדמות של ציפור פורשת כנפיים לצדדים, השני בצורה גיאומטרית של עיגול, השלישי חצי ירח והרביעי בצורת יהלום כמו שנפוץ באירופה.

על פי האגדה, האל "מאווי" שגר בשמיים זרק חכה לתוך הים, והוציא ממנו את האי הקטן שנקרא הוואי. בזמן שהתהלך על האי שגילה, הוא מצא חתיכה של בד ליד הנהר. הוא קיפל אותה לצורות שונות ולבסוף יצר ממנה עפיפון. מצמח שגדל בסביבה הוא הכין מוטות וגם חוט ארוך שיוכל להחזיק בו בזמן התעופה.

בהתחלה כלי התעופה החדש לא טס בצורה חלקה. הוא כל הזמן התנדנד ולאחר מספר דקות נפל בחזרה על הקרקע. מוואי הבין שכדי להעלות אותו גבוה יותר ולזמן ממושך יותר צריך הרבה רוח. הרוחות החזקות היוו סכנה לאי. הם שברו את הבתים, הרסו את העצים והצמחייה, וגרמו לגלים גדולים להציף את הכפרים. לכן הן היו כלואות בתוך דלעת. ברגע שהוא שחרר אותן הם זרמו בחוזקה בכל האי והניפו את העפיפון שלו למרחק עצום.

הרוח החזקה מעולם לא ראתה עפיפון והיא חשבה שזוהי מפלצת ונאבקה כדי להפיל אותה, אך מוואי החזיק חזק בחוט ולא נתן לו ללכת לאיבוד או להיקרע. הוא אפילו קשר אותו לסלע וולקני גדול. לפתע החוט נקרא והעפיפון נעלם אל תוך לוע של הר געש. אך הוא לא התייאש וטיפס 400 מטרים עד שהגיע לפסגת ההר ומצא אותו.

הוא כל כך אהב את כלי התעופה שהכין, והטיס אותו בכל יום. לאט לאט האנשים מסביב החלו לצפות במחזה. הם הבינו שכאשר העפיפון עף בשמיים הולך להיות מזג אוויר יבש והרוחות יהיו שקטות וחלשות. כאשר הוא זז בחדות ממקום למקום ועף גבוה מאוד הולך לרדת גשם. זה היה סימן אזהרה להתכונן לסערה מתקרבת.

בתקופה הנוכחית השימוש הנפוץ ביותר לעפיפונים בהוואי הוא כחלק מספורט אתגרי שנקרא קייטסרפינג. מפרשי העפיפון הם בעצם מצנח שמייצר הרבה כוח ומסוגל לגרור את הגולשים על פני הים. ממש כפי שעשו בעבר כדי להתניע ספינות קנו ורפסודות בין האיים הפולינזיים.

עפיפון > עפיפונים בפולינזיה והוואי