חרוזים קטנים

לקניית חרוזים ליצירה, לתכשיטים, לילדים ולמבוגרים הכנסו לקטלוג: חנות חרוזים.

חרוזים קטנים קבלו את שמם בגלל המימדים הקטנים, גודלם נע בין פחות ממילימטר אחד עד למילימטרים בודדים. בשל כך הם נקראים גם חרוזי זרעים. צורתם היא בדרך כלל עגולה ומשתמשים בהם במכונת אריגה כמו נול. בעבודות יד נעזרים גם במחט ארוכה ודקה כי החור במרכזם הוא מאוד קטן.

הם מתאימים לעבודה בפרויקטים רבים לילדים ולמבוגרים כי מאוד קל לעבוד איתם, ומגיעים לחנויות במגוון צבעים וצורות. מעבר להכנת תכשיטים אפשר ליצור איתם גם יצירות לילדים וקישוטים.

קיימות שני אפשרויות עיקריות להכנת חרוזים קטנים:

הדרך הראשונה היא מסורתית ודורשת זמן הכנה רב, כיום היא כמעט ואיננה שימושית יותר. לאורך השנים התכשיטנים היו לוקחים שברי זכוכית ומחממים אותם בתוך מיכל ברזל, עד שכל החלקים נמסו בצורה אחידה. לאחר מכן העיסה הייתה מתקררת ומתגבשת ללוח או מקל זכוכית גדול. לאחר מכן היו חותכים את המקל לחתיכות קטנות יותר. בהמשך הכניסו את מקל הזכוכית לתנור ובמרכזו היו מחדירים חוט תיל מברזל שיצר את החור כמו בטבעת. בשלב האחרון היו מלטשים אותם לצורה כדורית.

בשיטה המודרנית להכנת חרוזים קטנים, לא משתמשים בחוט תיל מברזל אלא יוצרים בועת אוויר במקל הזכוכית. לאחר שהוא מתקרר חותכים אותו לרצועות כמו טבעות קטנות ולסיום מלטשים אותם.

לפני מלחמת העולם השנייה תעשיית החרוזים שגשגה במרכז ומזרח אירופה ובמיוחד בבוהמיה שברפובליקה הצ'כית. לפני כן המוקדים העיקריים היו באיטליה, גרמניה וצרפת. לרוב הכינו אותם מזכוכית אך היו משתמשים גם בחומרי גלם אחרים כמו ברזל, פלדה ואלומיניום. במהלך המלחמה הרבה מפעלים נהרסו וחרוזים קטנים הלכו לאיבוד, כיום העתיקות האלו נחשבים לנדירים מאוד ומחירים גבוה בהתאם.

חרוזים קטנים של התקופה המודרנית עדיין מיוצרים בצ'כיה אך גם במדינות אחרות כמו הודו ויפן. הדגמים היפניים יותר אחידים בגודלם, צורתם ועבודת הליטוש, כמו כן יש להם חור גדול יותר. למרות זאת אין להם הרבה סוגים שונים מבחינת המראה.

חרוזים קטנים באיכות פחות טובה מיוצרים בסין, הודו וטאיוואן. הצבע שלהם אינו חזק, הוא יורד מהר ואף עלול ללכלך את העור או הבגדים. כמו כן הציפוי מתקלף עם הזמן ואז מתגלה מתחתיו צבע אחר.

בעשור האחרון, סוג חדש של חרוזים קטנים יפניים נהיה מאוד פופולארי. הוא נקרא חרוזי צילינדר. הדגם הומצא בשנות השמונים. מעבר למראה הייחודי אפשר לייצר אותם בדוגמאות שונות ובממדים אחידים ומדויקים.

בגלל גודלם הקטן נהוג למכור אותם בחנויות תכשיטים בשקית על פי משקל.

במאה ה 19 האינדיאנים השתמשו בהם להכנת תכשיטים כמו צמיד או שרשרת בשילוב חרוזי פנינה או צדף. כמו כן היה ניתן לראות אותם בקישוטים רבים שנתפרו לבגדים. בגלל שלא היו להם מטבעות, זה שימש גם כסחר חליפין בין שבטים.

במאה ה 13, חרוזים קטנים היו נפוצים כמעט בכל חנות ובמלאכת חריזת תכשיטים של אומנים. לפני כן התכשיטים המקובלים ביבשת אירופה כללו חומרי גלם כמו למשל פנינה, צדף או אלמוג. כאשר התחילו להשתמש בזכוכית, משפחות האצולה אמצו אותם במהרה וכך גם החרוזים הקטנים והצבעוניים שעשויים מזכוכית נכנסו לאופנה.

איטליה הייתה החלוצה האירופאית שהתמקצעה בהכנת חרוזי זכוכית קטנים. סוחרים אירופאים החליפו אותם עם אינדיאנים, שבטים אפריקאים, כפרים מרוחקים ומושבות נוספים ברחבי העולם, בתמורה לסחורה מקומית כמו זהב, שנהב, שמן דקלים, אבני חן ועוד. במשך כ 200 שנים ליוצרי החרוזים במוראנו שבאיטליה היה מונופול ובעיקר הידע בהפקתם. לאחר מכן הרפובליקה הצ'כית גם נכנסה לתחום ואף הובילה אותו עם חידושים ושינויים רבים.

זה קרה בגלל שבאותו האזור התגלו מרבצים גדולים של גבישי קוורץ, שהיה קל להוציא אותם מתחת לאדמה. כמו כן היה אפשר להשיג שם כוח עבודה זול. אך הסיבה העיקרית הייתה הימצאותם של הרבה עצים ביערות, ששימשו להדלקת התנורים הגדולים שממיסים את הזכוכית.

הכנת חרוזים קטנים מזכוכית נחשבת להתפתחות החשובה ביותר בהיסטוריה של החרוזים. מאותו רגע היה אפשר לייצר אותם במהירות ובכמויות רבות מצינורות ארוכים של זכוכית. בעוד שבעבר תהליך היצירה היה ארוך, ובכל פעם היו מפיקים אותם בכמויות בודדות. בהמשך נעשה שימוש במכונות שייצא אחידות מושלמת בצבעים ובגדלים. ולבסוף זה התבצע באופן אוטומטי לחלוטין ללא התערבות של בני אדם.

תוך כמה עשרות שנים נקבעו סטנדרים חדשים בתעשייה. נעשו מחקרים וניסיונות כדי לבחון את כל ההיבטים בתהליך היצירה של החרוזים הקטנים. למשל רגישות לאור, עמידות, גוונים של צבעים וצורות שהם לא רק עגולות.

לדגמים הגדולים יותר קוראים "חרוזי פוני". האינדיאנים נחשפו אליהם לראשונה בשנת 1675 על ידי סוחרים אירופאים שהגיעו ליבשת אמריקה. הם קיבלו את שמם בגלל שהעבירו אותם ממקום למקום באמצעות סוסי פוני.

רוקאי הוא עוד סוג, שהדבר שמייחד אותו הוא חור בצורת מלבן במקום עיגול. כאשר מכינים שרשרת ומשחילים אותם על חוט ניתן ליצור איתם קישוטים יותר מדוייקים.

חרוזים > חרוזים קטנים
חרוזי גיהוץ