מערכת השמש דגם לילדים מחומרים ממוחזרים

ציור על חלוקי נחל דגם לילדים

ניקח חלוקי נחל ונצייר עליהם את הסממנים הבולטים של כל כוכב במערכת השמש ואת הרקע שלהם נצבע בכחול כהה. כמו כן אפשר לרשום מאחורי כל אבל את השם שלו בעברית וכך גם להפוך את זה למשחק זיכרון. אפשר כמובן להוסיף נושאים נוספים כמו ציור של חלליות, אסטרונאוטים ואסטרואידים. לעוד יצירות לילדים עם ציור על חלוקי נחל.

מערכת השמש דגם לילדים מעיסת נייר

יצירה מחומרים ממוחזרים עם עיסת נייר היא פרויקט ופעילות מאוד מהנה לילדים. התהליך קצת יותר ארוך אבל בסופו של דבר מתקבלת תוצאה מאוד מרשימה. בהתחלה ננפח את הבלונים העגולים לגדלים שונים כפי שהם מופיעים במערכת השמש. לאחר מכן נכין את התערובת לעיסת הנייר שמורכבת ממים וקמח ונערבב אותה את שתתקבל עיסה אחידה.

כעת נטבול רצועות של נייר עיתון גזור בתוך התערובת ונעטוף איתם כל בלון מנופח בשני שכבות אחת על השנייה. לאחר שהם מתייבשים נוכל להתחיל ולצבוע אותם בדיוק כפי שהכוכבים נראים במערכת השמש. לבסוף אפשר גם לקשור או להדביק לכל אחד מהכדורים חוט ולתלות עם על התקרה בחדר או בתור מובייל. ליצירות נוספות שאפשר להכין עם הילדים מעיסת נייר כמו קערות ובובות.

מערכת השמש דגם לילדים מכדורי קלקר ושיפודים

ביצירה זו נכין עם הילדים דגם או מצגת של מערכת השמש באמצעות חומרים ממוחזרים כמו כדורי קלקר ושיפודים. כמו בפעמים הקודמות ניגש תחילה לצביעה ולציור של הכוכבים, כל אחד על פי מאפיינים וקנה מידה שלו. למשל השמש בצבע צהוב, מאדים באדום כדור הארץ בשילוב של כחול, ירוק ולבן וכן הלאה עם השאר. אחר כך נתקע שיפוד בכל אחד מכדורי הקלקר ונחבר אותו על השמש. כדי שהדגם או ההדמיה תהיה אמיתית יותר מומלץ לסדר אותם על פי קוטר, קנה מידה, מיקומם האסטרונומי וגם לחתוך את השיפודים כך שיוכלו לראות בברור את המרחק היחסי של כל אחד מהשמש, כפי שמופיע בסרטון יוטיוב. מכדורי קלקר אפשר להכין עוד הרבה מאוד פרויקטים נוספים כמו בתים, סירות, מטוסים וחותמות.

רעיונות ליצירות נוספות לילדים: לצייר, להכין מובייל ולעצב כדורים עם פלסטלינה או גולות.

הידעת? עובדות על מערכת השמש

כל מה שרציתם לדעת על מערכת השמש: נמצאים בה גרמי שמים שונים, העיקריים מביניהם: כוכב אחד שהוא השמש, שמונה כוכבי לכת לפי סדר המרחק שלהם מהשמש: חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. חמישה כוכבי לכת ננסים: פלוטו, אריס, האומיה, מאקה-מאקה וקרס. כ 6000 כוכבי שביט, כ 200 ירחים, כ 700000 אסטרואידים ובנוסף גם אבק וגזים. המסה של השמש היא הכבדה יותר והיא אחראית על 99.86% ממנה, האחוזים הנותרים מתחלקים בעיקר בין צדק שהוא גדול יותר ובין שאר הכוכבים האחרים.

כיצד נוצרה מערכת השמש? לפני כ 4.6 מיליארד שנים, ענן גדול של גז ואבק זז ממסלולו הקבוע כתוצאה מהתפוצצות של סופרנובה בקרבתו. כתוצאה מכך הוא החל לקרוס אל תוך עצמו בגלל כוח המשיכה שלו וגרם לו להסתובב ולהתחמם. הטמפרטורות בגרעין עלו והתאוצה שלו גברה עד שקיבל צורה של דיסק שטוח כאשר רוב המסה שלו נמצאת במרכז וכך נוצרה השמש. שאר החומרים החלו להתקרר בהדרגה ונצרו הרבה גופים קטנים שהתגבשו ביחד מאבנים קטנים, לסלעים גדולים ולבסוף לכוכבים הגדולים שאנחנו מכירים היום. חומרים אחרים שלא התאחדו זה לזה התרכזו לירחים, שביטים ואסטרואידים.

כל גרמי השמש מסתובבים במסלול אליפטי וקבוע פחות או יותר סביב השמש. השמש מפעילה את כוח המשיכה וכך הם לא זזים בקו ישר אל אזורים אחרים בחלל החיצון אלא נשארים בנתיב קבוע מסביבה.

בעבר חשבו שקצה המערכת נמצא במסלול של פלוטו (שכדי להגיע אליו צריך לטוס בחללית 800 שנים) אך מדענים גילו שיש עוד אובייקטים נוספים אחריו. למשל: חגורת קויפר שבה מצויים הרבה אסטרואידים וענן אורט שמכיל בתוכו שביטים שנוצרו מאבק וגושי קרח ומושפעים מהשדה המגנטי של השמש. כאשר הם מתקרבים אליה הם מתחממים והמרכיבים שלהם מתאדים. זאת הסיבה שאנחנו רואים שיש להם שובל או זנב. ניתן לחזות בתופעה הזו כאשר יש מטר מטאורים והם נכנסים לאטמוספרה שלנו. אירועים אסטרונומים אלו נקראים ליאונידים ג'מינידים.

במשך אלפי שנים אנשים האמינו כי כדור הארץ היה מרכז היקום ולא השמש. אסטרונומים כמו ניוטון וגלילאו גליליי עזרו לפתח הסברים, מודלים והדמיה של תזוזת הכוכבים במערכת השמש. היוונים העתיקים הכירו רק את הכוכבים הקרובים אליהם. עם המצאת הטלסקופים החלו להבין יותר על גודל היקום ונצפו תופעות חדשות. וכאשר שגרו חלליות יכלו לחקור ולהבין יותר את מה שקורה שם, וכיום יש לנו תמונה הרבה יותר רחבה על מה שנמצא במערכת השמש.

כוכב חמה נמצא הכי קרוב לשמש אבל הוא לא הכוכב עם הטמפרטורה הגבוהה ביותר אלא נוגה. הוא מכוסה בשכבת אטמוספרה קטנה שאוגרת את החום ומונעת מהקרינה להתפזר בחלל. בנוסף לכך יש לו פחמן דו חמצני והוא מסוגל להגיע לטמפרטורה של כ 800 מעלות.

השמש היא בעצם כמו ריאקציה כימית גדולה שבה אטומים של מימן הופכים להליום. התהליך הזה יוצר אנרגיה גדולה ורק חלק קטן ממנה מגיעה אל כדור הארץ שבו אנו חיים. בעוד כ 5 מיליארד שנים תגמר כל אספקת המימן עליה ואז היא תכבה.

מטאורים ממאדים הגיעו בעבר לכדור הארץ, האבנים נמצאו במקומות שונים אבל בעיקר במדבר סהרה ובאנטרקטיקה. הם ככל הנראה נוצרו מאסטרואידים שפגעו במאדים או מהתפרצויות געשיות גדולות שקרו שם. כמו כן נמצאו על אותו הכוכב גם מים בצורה של קרח יבש אשר נמצא מתחת לפני הקרקע ומכסה חלק קטן מאוד משטחו.

כדור הארץ נמצא במרחק של כ 150 מיליון קילומטרים מהשמש ולכן הזמן שלוקח לקרני האור להגיע אלינו הוא 8 דקות ו 20 שניות. כמו כן נדרשת לו שנה שלמה כדי להשלים הקפה אחת מסביב לשמש, כוכב חמה מבצע את זה ב 88 ימים בלבד, ונפטון צריך 165 שנים כדי להשלים את המסע הזה.

בגלקסיית שביל החלב קיימים יותר מ 100 מיליארד מערכות שמש.

כאשר מטאור גדול פגע בכדור הארץ נשברה ממנו חתיכה והיא הפכה להיות הירח שמסתובב בקרבתו.

יופיטר הוא הכוכב הוותיק ביותר, הוא נוצר כמיליון שנה לאחר שמערכת השמש נוצרה.

פסולת חלל גם היא נמצאת במערכת השמש. היא נוצרה מלווינים שלא פועלים יותר, טילים, מיכלי דלק של מעבורות חלל וציוד ששימש לבניה של תחנת החלל הבינלאומית. מאריכים שקיימים כחצי מליון חפצים כאלו. הם מהווים סכנה ועלולים להתנגש בחלליות ומקצתם גם נפלו על כדור הארץ.

מעריכים כי היקום כולו נוצר באמצעות המפץ הגדול לפני כ 14 מיליארד שנים.

רוחות סולאריות הזיזו את הכוכבים הגדולים שברובם עשויים מגז לאזורי הקצה ואילו גרמי השמיים הסלעיים נשארו קרובים יותר לשמש.

מאדים נקרא בלועזית על שם אל המלחמה הרומי "ארס", המצרים הקדמונים קראו לו "המעגל האדום" והסינים מכנים אותו "כוכב האש". בגלל הצורה האליפטית של המסלול שלו יש שם הרבה סופות אבק חזקות שנמשכות לכמה חודשים ברציפות. נדרשים לו 687 ימים כדי להשלים הקפה אחת מסביב לשמש. כוח המשיכה שם קטן מזה של כדור הארץ פי 3. משנת 1960 עד לשנת 2019 נשלחו למאדים כ 56 משימות לא מאוישות ורק 26 הוגדרו כהצלחה. בעתיד ישלחו לשם אסטרונאוטים ויש כוונה להתחיל ליישב שם אנשים כאשר תנאי המחייה יאפשרו את זה. בקוטב הצפוני והדרומי שלו יש קרח כפי שאפשר למצוא בכדור הארץ, מצד שני אין לו שדה מגנטי. ההר הגדול ביותר במערכת השמש נמצא על מאדים, גובהו מגיע ל 21 ק"מ והרדיוס שלו ל 600 ק"מ. בנוסף לכך יש שם שני עונות, קיץ וחורף והם נמשכות לזמן רב יותר מאשר אלו שאנחנו מכירים.

חמה - באנגלית נקרא מרקורי, על שם שליח האלים הרומאי וזאת בגלל שההקפה שלו מסביב לשמש היא מאוד מהירה, כמו שליח שבאותה תקופה היה רץ ממקום למקום ומוסר הודעות חשובות ומשלוחים. נמצא הכי קרוב לשמש ומכדור הארץ אפשר לראות אותו רק בשעות הדמדומים ופעם בשבע שנים אפשר לצפות בו חולף על פני השמש. אין לו ירחים משלו וגם לא טבעות שמקיפות אותו, ההיקף שלו הכי קטן משאר הפלנטות ורובו עשוי ממתכות שונות וסלעים. על פני השטח שלו ניתן לראות חתכים ארוכים ועמוקים, הם נוצרו כאשר ליבת הברזל שלו התקררה והתכווצה במשך זמן רב. כמו כן ניתן למצוא שם הרבה מאוד מכתשים מהם תוצאה של פגיעות אסטרואידים.

הוא התגלה בפעם הראשונה על ידי התרבות השומרית בשנת שלושת אלפים לפני הספירה, שהייתה ידועה בהמצאות ובגילוים מדעיים מתקדמים. בהתחלה הם חשבו שאלו הם שני כוכבים שונים כי היו רואים אותו פעם אחת ביום ופעם שנייה בשעות הערב. בשנת 1543 האסטרונום ניקולאוס קופרניקוס הגדיר אותו כפלנטה. בגלל שקשה להגיע לשם, נעשו רק שני ניסיונות לשלוח לשם חלליות באמצע שנות ה 70, המטרה היית למפות אותו. בגלל הטיית ציר קטנה, אין עליו את עונות השנה.

נוגה - נקרא גם ונוס בגלל שיש לו אור בהיר ובוהק, על שם אלת האהבה והיופי במיתולוגיה הרומאית. גודלו דומה לזה של כדור הארץ שעליו אנחנו חיים. מדענים טוענים שלפני הרבה מאוד זמן היו שם תנאים מתאים להיווצרות חיים כמו מים, עננים ושכבת אטמוספירה דקה. אבל בגלל הטמפרטורה הגבוהה כל המים התאדו ממנו. הסיבוב שלו הוא עם כיוון השעון בעוד שכמעט כל שאר הכוכבים מסתובבים נגד כיוון השעון. על פני השטח שלו נמצאו אלפי הרי הגעש גדולים. באמצע שנות ה 60 הרוסים הצליחו להנחית עליו חללית לאחר שניסיונות אחרים נכשלו, מאז נחתנו עוד כ 40 כלי חלל עליו והם שרדו רק כשעה לפני שנשרפו מהחום. גלילאו תצפת עליו מבעד לעדשת הטלסקופ וגילה שיש לו מחזורים כמו לאלו של הירח.

צדק – ידוע גם בשם יופיטר שעל פי המיתולוגיות היה מלך האלים. זהו הכוכב הגדול ביותר במערכת השמש והוא גם מסתובב הכי מהר סביב צירו, לוקח לו קצת פחות מ 10 שעות להשלים סיבוב אחד. יש לו 67 ירחים ומסווגים אותם לשלושה קבוצות: אלו שנעים קרוב אליו, אלו שנמצאים רחוק ממנו וארבעת הירחים הגדולים. מקיפה אותו טבעת שעשויה ברובה מחלקיקי אבק. השדה המגנטי שלו מאוד חזק, פי 14 מזה של כדור הארץ. יש לו שכבת עננים מאוד גדולה שנוצרה מתרכובות כימית של גופרית וגבישי אמוניה. באזור ספציפי ניתן לראות עליו כתם אדום גדול ובולט, זוהי עדות לסופה שמתרחשת עליו כבר מאות שנים ללא הפסקה. האטמוספרה שלו עשויה בעיקר ממימן, שכבות דחוסות של גזים, קרח ומתכות נוזליות.

שבתאי – סטורן על שם אל הזמן והחקלאות, מאוד דומה במראה, בגודל ובתכולת החומרים שלו לכוכב צדק. שלושים הטבעות שמקיפות אותו עשויות מאבק של פחמן וקרח, הטבעות התגלו חמישים שנים לאחר שידעו על קיומו של שבתאי הודות לטלסקופים משוכללים שנתנו תמונות ברורות יותר. יש לו 82 ירחים וכולם קפואים הם בגדלים שונים החל ממספר מטרים ועד מאות קילומטרים. לאור שיוצא ממנו לוקח כשעה וחצי להגיע לכדור הארץ כי הוא מאוד מרוחק מאיתנו. אין עליו יבשה הוא כולו עשוי מגזים כמו הליום, מתאן ומימן.

אורון - אורנוס התגלה בשנת 1781. הוא נראה מרחוק בצבע כחול בהיר בגלל שיש בו הרבה מים וקרח קפוא. מאוד קר שם והטמפרטורה מגיעה עד ל מינוס 200 מעלות. הירחים שלו נקראים על שם דמויות שנוצרו בידי וויליאם שייקספיר: טיטניאה, אוברטון ומירנדה.

רהב – נפטון אל הים הרומאי, הוא הכוכב הרחוק ביותר במערכת השמש. יהלומים הם חומר מאוד נדיר על פני כדור הארץ, אבל את אלו שנוצרו בחלל אפשר למצוא בכמות גדולה. כמויות גדולות שלהם נוצרים מגז המתאן בנפטון וגם באורנוס.

יצירות לילדים > יצירה לילדים מחומרים ממוחזרים > מערכת השמש