עפיפונים בסרי לנקה

לקניית ערכת עפיפונים לבניה עצמית: עפיפונים לילדים להרכבה עצמית.

עונת העפיפונים בסרי לנקה - הודו מתחילה בכל שנה בחודש יולי בסמוך לבוא עונת הקיץ. היא מסתיימת בחודש ספטמבר ברגע שהגשם הראשון יורד. במהלך החודשים האלו כמות נכבדה של עפיפונים מרחפים בשמיים החל מהזריחה ועד לשקיעה. זה קורה לרוב באזורים פתוחים כמו ים, פארקים ויערות, אך מקובל גם לטפס על גגות הבתים ולהפריח אותם גם משם.

הטסת עפיפון בשטח עירוני לא מומלצת ועף מסוכנת. ולמרות זאת ברחובות סרי לנקה זה קורה על בסיס יום יומי. תושבי השכונות מתמרנים בין עצים, אנטנות, עמודי חשמל ובתים תוך כדי התחשבות בכיווני הרוח כדי להפריחם גבוה באוויר. פעמים רבות העפיפונים נתקעים, נשברים ואף גורמים לנזקים.

בסרי לנקה התפתחו דגמים ייחודים למקום, הם מיוצרים בכל הגדלים ממספר סנטימטרים ועד עשרות מטרים. ככל שהדגם קטן יותר הוא צריך חוט דק יותר כי קשה לו לסחוב את כל המשקל ולכן הוא אינו מתעופף לגבהים אדירים. לעומת זאת עפיפון גדול יכול לייצר מספיק כוח עילוי כדי לסחוב את משקל החוט גבוה יותר. אבל במקרה זה החוט צריך להיות עבה יותר וחזק יותר כדי שלא יקרע דבר המכביד על התעופה. לאחר שמוצאים את האיזון הנכון ניתן לשגר אותם לחלל האוויר.

להלן מספר דגמים עיקריים שהתפתחו ממסורת ארוכת שנים באזור:

טווס: כשמו כן הוא, נראה כמו ציפור גדולה עם כנפיים שבתחתית זנבות רבות בצורה של קשת בענן. המראה מזכיר טווס שפורש את כל הנוצות שלו.

יהלום: עפיפון זה מאופיין בקישוטים מיוחדים הנמצאים בקצות המפרש. קישוטים אלו נראים כמו זנבות קטנות שזזים ברוח.

צב: צורתו היא מחומש ומייצגת שריון של צב שממנו יוצא הראש בקצה וארבעה רגליים מהצדדים.

דג: נקרא כך בשל שני הסנפירים הסימטריים שמזכירים זנב של דג.

חיות נוספות שהיוו השראה ליצירה של דגמי עפיפונים הם העטלף, העורב והנחש. דימוי צורות מגוונות של בעלי חיים בתחום עיצוב העפיפונים היא מעשה נפוץ בתרבויות רבות ברחבי העולם והם מאוד פופולאריות. החל מהתקופה המודרנית הדגמים השתנו וייצגו נושאים אחרים כמו מטוסים, רובוטים, גיבורי על ואובייקטים נוספים.

אחד המיומנויות הגבוהות ביותר בהעפת עפיפונים היא ביצוע תמרונים. תושבי סרי לנקה מאומנים היטב בביצוע צורות שונות באוויר ובמיוחד בלולאות. הלולאה חשובה בקרבות עפיפונים ובאמצעותה ניתן לתפוס את העפיפון של היריב. כמו כן החוטים בדרך כלל מצופים בחומר חד ודוקרני כמו למשל שברי זכוכיות אשר חותכים את חוט העפיפון של המתחרה. כאשר כלי התעופה של המתרה נחתך ומתרסק באוויר המנצח רשאי לקחת אותו לביתו. בדרך כלל הוא גם משנה את הקישוטים שהיו עליו ובאמצעות טקס זה הוא הופך לרכושו הפרטי שזכה בתחרות.

פסטיבל עפיפונים בהודו מתקיים בקיץ מהרבה סיבות. ביניהם גם האמונה שקרני השמש מרפאות את כל המחלות שהיו לאנשים במהלך החורף ושהיא גם תורמת רבות למצב הרוח ומעניקה אנרגיה הדרושה כדי שהאנשים יהיו פעילים וחרוצים. בכל רחבי הודו התפתחו מנהגים שונים, בחלק מן האזורים האנשים טבלים את גופם בנהר ובמקומות אחרים מחלקים ממתקים. כמו כן חוגגים את סוף החורף ותחילת האביב.

הפסטיבל הינו חגיגה לאל השמש שנקרא "סוריאה". על פי ציורים ישנים הוא נראה רכוב על מרכבה המונעת על ידי שבעה סוסים אשר מסמלים את שבעת הצבעים של הקשת בענן ושבעת ימי השבוע.

עובדות מעניינות על סרי לנקה:

בשפת תושבי המקום המדינה נקראת "פנינה" ואילו בפי ההודים היא נקראת "דמעה".

למרות שטחה הקטן יש מספיק מקום לחיות ובעלי חיים שונים, למעשה מהבחינה הזו היא נחשבת למאוד עמוסה.

היא מעצמת גידול של תה, שיח הסילון הראשון הגיע לשם בשנת 1824 מסין על ידי סוחר בריטי. כמו כן היא מייצאת כמויות גדולות של קינמון.

סמל הדגל הרשמי הינו העתיק בעולם, ציירו אותו לראשונה בשנת 162 לפני הספירה.

עפיפון > עפיפונים בסרי לנקה - הודו