מציאות מדומה - רבודה משקפי תלת מימד



אנחנו לא מוכרים משקפי מציאות מדומה אלא משקפי תלת מימד.


מכשיר מציאות מדומה / רבודה הראשון בהיסטוריה נבנה בשנות ה 60. הוא כלל ציוד היקפי המורכב מטלוויזיה תלת מימד, מסך רחב, מערכת צלילים וכמובן משקפי מציאות מדומה. יחד עם זאת אין אדם אחד בלבד שהמציא את המציאות המדומה / רבודה. אלא מספר רב של אנשים לאורך השנים, שכל אחד תרם את חלקו למאמץ המשותף.

שווי השוק מוערך במיליארדי דולר בכל שנה. הטכנולוגיה לא נועדה רק לצרכי בידור כמו: למשחקי מחשב, חדרי בריחה, לאירועים, ימי גיבוש, ימי הולדת לכל גיל, פעילות לילדים, צפייה בסרטים וצילום תמונות, אלא גם שימושים אחרים דוגמאות לכך: ככלי טיפולי בקשב וריכוז, רפואי, פסיכולוגיה, עיצוב פנים, כושר, בחינוך, לימוד נושא זהירות בדרכים, צבא ועוד.

חברות רבות משקיעות או יוצרות תכנים בתחום הזה, חלקם משקיעות בפיתוח אמצעים חדשים ואחרות לצרכי שיווק וקשרי לקוחות.

ערכת מציאות מדומה היא הוצאה יקרה ומחיר מאוד גבוה. בשנות ה 80 היא עלתה אפילו עשרות אלפי דולרים לערכה בודדת המכילה משקפיים וכפפות.

כאשר אנו מלבישים משקפי מציאות מדומה החוויה נראית כל כך אמיתית, עד כדי כך שזה נראה כאילו אנחנו באמת נמצאים בתוך אותו עולם, נותנים פירוש ומבצעים אינטראקציה אמיתית עם כל מה שקורה שם. למרות זאת, הטכנולוגיה הזו לא אמורה להחליף את העולם האמיתי אלא להעצים אותו.

למשל חברות טיולים ותיירות משתמשות בזה כדי ליצור הדמיה של איך יראה טיול ליעד כלשהו. באופן זה המטייל הפוטנציאלי יוכל לחוות איך זה להיות בבית מלון, ברחוב ובאתרים שונים לפני שהוא משלם על הטיול. גם ארגונים ומוסדות שאוספות תרומות יכולות להציג באופן זה, כיצד התרומות שינו את החיים של אנשים במקומות אחרים על פני כדור הארץ.

שני מהנדסים מחברת גוגל המציאו משקפי מציאות מדומה הכי טובים שאפשר להכין בבית מקרטון, עדשות, טלפון חכם ואפליקציה מתאימה.

בתחום הרפואה עושים במציאות רבודה שימושים רבים בתרגול רופאים מתלמדים, טיפול, אבחון ואפילו ביצוע ניתוחים מורכבים. הרופאים משלבים תמונות של סורקים כמו אולטרסאונד ובאמצעות תוכנה מיוחדת יוצרים מודל תלת מימד. ההדמיה בתלת מימד עוזרת למנתחים להחליט היכן לנתח, כיצד להתכונן טוב יותר ובאיזה ציוד להשתמש. כמו כן קיימים גם טיפולים פסיכולוגיים לאנשים עם חרדות, פחדים ולחצים.

צבא ארצות הברית וגם סוכנות החלל נאס"א משתמשות במציאות רבודה כדי לחבר בין מהנדסים או חיילים שנמצאים רחוק אחד מהשני. חלק מהציוד כולל משקפיים, חיישני תנועה וזרועות רובוטיים. כמו כן ניתן גם לאמן חיילים בתרחישים וזירות קרב שונות לפני שהם יוצאים למלחמה.

כיום יותר מ 200 מיליון אנשים ברחבי העולם משתמשים בטכנולוגיה הזו. בין אם זה לצרכי עבודה או לשעות הפנאי. אחד המכשולים העיקריים בדרך להפוך את המציאות המדומה VR לנגישה לכל האוכלוסייה הוא חווית המשתמש. כאשר הערכה היא כבדה ומסובכת ושיש תקלות בהדמיות או במשחקים זה גורם לאנשים לוותר על החוויה, ולחפש פתרונות אחרים, זולים ופשוטים יותר לעולם וירטואלי כמו משקפי תלת מימד. כמו כן קיום יש פחות תכנים המתאימים למציאות רבודה מבחינת סרטים בטלוויזיה, משחקים, אפליקציות לטלפון החכם ולמחשב. בנוסף לכך צריך להמשיך ולעבוד על פיתוח של סטנדרטים ותקנים כדי שהציוד יוכל לעבוד עם מכשירים שונים שהם לאו דווקא מאותו היצרן.

דרך אחת שבאמצעותה אפשר ליצור מרחב וירטואלי היא על ידי סימולציה. למשל בסימולציה של נהיגה, נותנים לנהג את התחושה שהוא באמת נוהג במכונית, על ידי חיזוי של תזוזות רכבים לידו שמגיבים לפעולות שלו. כתוצאה מכך הוא צריך להגיב בחזרה למה שהוא רואה וכן הלאה. זהו מעגל של אינטראקציה אינסופית. דוגמאות נוספות להדמיות: משחקי כדורגל, נופים וטבע כמו ים, לימוד זהירות בדרכים ועוד.

משקפי מציאות מדומה כוללים שני מסכי LCD קטנים ברזולוציה גובהה. כל אחת מהם ממוקמת מול עין אחת והם מציגים תמונות שונות שמפוענחות על ידי המוח. בצורה זו נוצרת אשליה של תלת מימד למה שרואים על המסכים. כמו כן יש רמקולים או אוזניות שמפיקות צלילים מכיוונים שונים של הראש. בנוסף קיימים גם חיישני תנועה שעוקבים אחרי כל תזוזה של הראש. מערכות מתוחכמות יותר כמו מציאות רבודה, משלבות את מה שאנו רואים במשקפיים עם תכנים ותוכנה של מחשב. לפעמים גם עם מכשירים ואביזרים אחרים כמו כפפות, ג'ויסטיק, שלט וגאדג'טים נוספים.

בעת המודרנית היו ניסיונות רבים ליצור תיאטרון חוויתי שיפעיל את כל החושים שלנו במטרה לשאוב אותנו אל תוך העולם שמתרחש על המסך. אחד מהם נקרא "סנסורמה", שבו הוצגו חמישה סרטי וידאו קצרים שמפקידם היה לעורר את חוש הצליל, ראייה, ריח ומגע. זה היה מכשיר מכאני שכלל גם מסכה ששמים על הראש. בסופו של דבר זה נראה כמו טלוויזיה טלסקופית לשימוש אישי. הצופה היה חש את המציאות המדומה על ידי תזוזה של תמונות תלת מימד צבעוניות, ניתן היה לצפות בהם גם מזוויות שונות, להאזין לצלילים ומוזיקה שהגיעה מכיוונים שונים, להריח וגם להרגיש רוח נושבת.

משקפי מציאות מדומה הראשונות בהיסטוריה נבנו בשנת 1968, הן היו מאוד מסורבלות וכבדות ולכן היה צריך לקשור אותם לתקרה, כדי שלא יצטרכו לשאת את משקלם הכבד על הראש. רק בשנות ה 90 ככל שהטכנולוגיה השתפרה והמשקפיים נהיו יותר קטנות, היה אפשר לקנות אותם במחיר יותר זול בחנויות מחשבים. מיד לאחר מכן יצאו משחקי מחשב שתומכים בהם ומסוגלים לבצע אינטראקציה בין המסך, המשקפיים, אוזניות סטריאו וחיישנים פנימיים שעוקבים אחרי התנועות של הראש.

כמו כן החלו להופיע חדרים מיוחדים שבהם היה אפשר להתנסות בחווית מציאות מדומה, האנשים היו זזים בחדר שכולו ריק, אך מה שראו במשקפיים היה עולם אחר לגמרי. לפעמים היה ציוד נלווה כמו כפפות מיוחדות, שלט וגו'יסטיק. כיום משלבים את זה גם עם חדרי בריחה – חדר שבו ישנם משימות ופאזלים שצריך לפענח כדי לצאת ממנו. במקומות רבים בעולם היכן שיש פארק שעשועים ולונה פארק, מוסיפים את החוויה הזו למבקרים, ובמיוחד במתקני רכבת הרים.

כבר בשנת 1938 צפו את העתיד והשתמשו בביטוי מציאות מדומה ובמילה נרדפת מציאות רבודה בספרי מדע בדיוני.

לעוד הידעת? עובדות מעניינות.


ערכות יצירה

  • היכנסו עכשיו לקטלוג כדי לקנות ערכות יצירה לילדים!