עפיפון האחים רייט

לקניית ערכת עפיפונים לבניה עצמית: עפיפונים לילדים למכירה.

האחים רייט התפרסמו בכל עולם עם המצאתם המיוחדת בתחום התעופה - המטוס הראשון בהיסטוריה שהיה מסוגל לטוס באוויר למשך 12 שניות. כחלק מתהליך הניסוי הם בנו עפיפון, שבאמצעותו ניסו לבדוק האם צורה של כנפיים עוזרת למבנה האווירודינמי להיות יציב יותר, והאם אפשר לשלוט בכיוון שלו על ידי הטיה שלהם באמצעות הגה.

לדגם העפיפון שהם הכינו היו שני כנפיים מקבילות, באורך של כמטר וחצי והן מוקמו אחת מעל השנייה (בדומה לצורה של מטוס דו כנפי) ומאחור חיברו את מייצב הגובה הקטן. כמו כן היה ניתן לשלוט בו באמצעות ארבעה חוטים שהיו מחוברים אליו בפינות הקדמיות. הכבלים הללו היו מחוברים לשני מקלות נפרדים שהיו אוחזים בהם ביד מהקרקע. כאשר היו מזיזים את המקלות בכיוונים מנוגדים הכנפיים שלו היו מתהפכות, ומכך הסיקו האחים רייט בשנת 1899 שמטוס מאויש יוכל לעשות פניות כאלו על ידי שליטה בהגאים.

בשנת 1900 הם בנו את כלי התעופה הגדול ביותר שלהם. הוא חג באוויר מעל העיירה קיטי הוק ושם הדגימו את יכולות התמרון שלו. האזור הזה נבחר בקפידה בגלל שיש שם רוח יציבה שמגיעה מהאוקיינוס האטלנטי, גם בגלל שדיונות החול שנמצאות שם מאפשרות נחיתה רכה ומונעות הרס בזמן התרסקויות של כלי התעופה. ובמיוחד כי זהו שטח פתוח ללא עצים ומבנים אחרים שיכולים להפריע לעפיפון. צוות מיוחד של אנשים העיף את העפיפונים גבוה בשמיים. כאשר הם משכו בחוטים באופן סימולטני זה גרם לשכבה קטנה בקצה הכנף בצד אחד לזוז. שינוי הצורה שינה את עוצמת כוח העילוי שהכנף מייצרת, זה גרם לחוסר איזון מכוון וכך הוא התגלגל ובעצם ביצע פנייה לאותו הצד.

עפיפון האחים רייט נשרף 6 שנים לאחר שהופרח בפעם הראשונה באוויר, ביחד עם גרוטאות נוספות וזבל שהצטבר בחנות האופניים שלהם.



עוד בילדותם הם נהגו לבנות עפיפונים ולמכור אותם לילדים ולחברים שלהם בבית הספר. כאשר נערכה תחרות העפת עפיפונים בעיר שלהם, האחים רייט הכינו אותם בעצמם במקום לקנות דגמים מוכנים והצליחו להגיע לגובה מרשים מאוד, הרבה יותר מאלו שנמכרו אז בחנויות. את הכסף שהם הרוויחו ממכירתם הם השקיעו ברכישה של חומרים חדשים כדי לבנות המצאות נוספות בתחום התעופה.

הם החלו להתעניין בתעופה כבר מגיל קטן. אבא שלהם נתן להם צעצוע של מסוק שקנה בטיול בצרפת. הוא היה עשוי ממקל במבוק, פקק שעם, נייר, גומיה ומדחף. כאשר סובבו אותו ביד הגומייה נמתחה וסובבה את הפרופלור ובדרך זו הצעצוע המריא גבוה. זה נתן להם את ההשראה להיות ממציאים בתחום. בנוסף לכך הם אהבו לשחק בחצר ובמרחבים הפתוחים ותמיד הביטו למעלה על הציפורים וחלמו שיום אחד הם יוכלו גם לטוס גבוה באוויר.

למרות שהם מעולם לא סיימו בית ספר תיכון, הם למדו את עקרונות התעופה בעצמם מיתוך ספרים, פרסומים בעיתונים וניסויים שביצעו בזמנם החופשי.

לפני היותם ממציאים הם היו מוציאים לאור של עיתון בעיר הקטנה שבה גרו - דייטון. הם הדפיסו אותו במחסן קטן שנמצא מאחורי ביתם. עיסוק נוסף שהיה להם הוא תיקון ובנייה של אופניים. ככל שהיו להם יותר רווחים כך הם השקיעו אותם בייצור של עפיפונים, דאונים ומטוסים. בהתחלה הם עבדו עם חומרים פשוטים כמו נייר, מקלות ורצועות של בדים. מאוחר יותר כאשר עלה במוחם הרעיון לבנות מנוע, הם השתמשו גם בחומרים יקרים יותר כמו ברזל ומתכות אחרות כדי להכין תמסורות של גלגלי שיניים ובוכנות.

הם הטילו מטבע כדי לקבוע מי מבניהם יהיה הראשון שיטיס את הדאון. וילבור האח הגדול זכה בהגרלה. אבל הוא לא הצליח במשימה ונגרם נזק רב לכלי התעופה. התיקון לקח מספר ימים ולאחר מכן, האח הצעיר אורוויל הצליח להתרומם למשך 12 שניות ולעבור בזמן הריחוף מרחק של כ 30 מטרים.

לדאונים ועפיפונים יש כנפיים עם שטח פנים גדול שמייצרות כוח עילוי ולכן יש להם עקרונות פיזיקליים דומים. יחד עם זאת, הדאון משתמש בזרמי אוויר והפרשי לחצים כדי לטוס ולנוע ממקום למקום במרחב, ואילו העפיפון נעזר בהם כדי להישאר באותו המקום קבוע בשמיים.

בשנת 1969 האסטרונאוט ניל ארמסטרונג שטס לירח, שם בכיס של חליפת החלל שלו פיסת בד של כנף וחלק מהמדחף של אחד מהמטוסים הראשונים של האחים רייט שנבנו בשנת 1903. להכין את הדגם הספציפי הזה עלה כאלף דולר ולבסוף הוא נהרס כאשר הוא חנה על הקרקע והגיע רוח חזקה, הפכה אותו והמנוע נשבר. הם לא תקנו אותו מעולם כי אחר כך פיתחו סוגים שונים ומתקדמים יותר.

עפיפון > האחים רייט