בניית עפיפון דלתון עפיפון יהלום / אדי

לקניית ערכת עפיפונים לבניה עצמית: עפיפונים לילדים למכירה.

עפיפון דלתון נקרא גם "אדי" והוא מבוסס על דגם מקורי בצורה של יהלום גדול שעף ללא זנב. בניית עפיפון דלתון בגרסה המודרנית, היא עם זנב ובעלת זווית או מוט קמור שיוצר נפח במפרש. כך הוא מתייצב טוב יותר באוויר כי זה יוצר מבנה שדומה לכנף של מטוס.

אם אתם מעוניינים לדעת איך בונים עפיפון דלתון הוראות לכך נמצאות כאן: בניית עפיפון דלתון. לבניית דגמים נוספים היכנסו גם להוראת להכנת עפיפון יצירה.

עפיפון אדי

ויליאם אבנר אדי היה רואה חשבון אמריקאי וגם עיתונאי שהיה ידוע בעיקר בעקבות הניסויים שביצע עם עפיפונים תוך כדי התמקדות בתחומי המטרולוגיה והצילום. החשיבות המדעית של המודל שהוא יצר הייתה רק לתקופה קצרה, כי מהר מאוד מישהו אחר המציא דגם בצורה של תיבה או קופסא מלבנית מתקדמת יותר. למרות זאת, עפיפון דלתון הצליח להגיע באותה התקופה לגובה הגבוה ביותר שהוא 7128 מטרים מעל פני האדמה.

כבר בגיל 15 אדי החל לערוך ניסויים בתחום התעופה. הוא הצליח לקשור פנס לעפיפון משושה ולהעיר את השמיים בלילה. במהלך חייו הוא שמע על המצאות וחידושים בתחום התעופה שגרמו לו לחזור לתחביב הזה.

הוא גילה איך אחרים הצליחו למדוד שינויים במהירות הרוח, ואיך הוכיחו בעזרתם שיש מטען חשמלי בעננים. הוא שמע על פיתוחים חדשים בתמרונים של כלי תעופה מאולתרים, ועל בסיס בניית עפיפון יהלום ללא זנב שהיה נהוג להשתמש בו באיים של אינדונזיה, הוא ניסה לשפר אותם. בדגם הרגיל של היהלום היה צריך לבנות זנב כדי להוסיף לו יציבות, אבל זה יצר בעיה אחרת – כאשר רצו לעשות הפרחה של כמה מהם בו זמנית אחד ליד השני, הם הסתבכו זה בזה ומיד נפלו על הקרקע. ולכן הוא הוסיף קשת לחיבור המקלות וגם חור במרכז.

תרומה נוספת שלו הייתה בקשירת מספר עפיפונים ביחד. לפניו היו קושרים כל אחד לזה שנמצא מאחוריו, אך הוא טען שיש לקשור כל אחד מהם לחוט מרכזי שיחזיק את כולם יחדיו, כמו ענפים שיוצאים מגזע של עץ. בשנת 1895 הוא צילם את התמונה האווירית הראשונה בארה"ב. בצרפת עשו זאת לפני כן אבל באמצעות בלונים ודגמים פחות מתקדמים. כאשר הוא נהיה יותר מפורסם, כתבו עליו בעיתונים וסיקרו את התוכניות, התוצאות ואפילו התקלות שהתרחשו במהלכם. למשל פרסמו תמונות שצולמו באוויר מעל חצר ביתו, מחקרים שערך בנושא מהירותם של מעוף הציפורים ועוד.

עפיפון דלתון

במקור הגיע ממלזיה, סוחרים ומגלי ארצות שביקרו שם ראו אותם בשגרת חיי היום יום של האנשים המקומיים וייבאו אותם לאירופה. הדגם הזה הצליח בשוק המקומי כי היה כל לבנות אותם ופשוט להעיף אותם באוויר. בנוסף לכך הם מאוד יציב במהירויות שונות של עוצמת הרוח.

למרות זאת אם רוצים להשתמש בהם בגובה רב צריך לבצע מספר שינויים כמו להזיז את נקודת הגרירה – הנקודה שבה החוט קשור למפרש ולקצר או להגדיל את אורך הזנב. המבנה שלו מורכב מיריעה בצורה של הצורה הגיאומטרית דלתון ושני מקלות שמחוברות זו לזו בהצלבה. דלתון בגיאומטריה הוא מרובע עם ארבעה צלעות כאשר כל שניהם מהם שוות באורכן.

מאפיין נוסף של הדלתון הוא היכולת שלו לרחף ללא זנב. חלקו התחתון נראה בעצם כמו משולש הפוך, הוא הולך ונהיה צר יותר ככל שמגיעים לקצה מלמטה, ובאופן מסוים זה כמו תחליף לזנב. לעיתים שמים בחלק התחתון גם משקולת קטנה ואפילו רצועה או סרט בקשירה של פפיון.

בגלל שהמימדים שלו קטנים יחסית, אנשים קונים את הדגם הזה גם בתור קישוט לחדר הילדים. שם הם תולים אותו על הקיר או התקרה ומוסיפים יופי לחדר. זה מומלץ במיוחד אם הילד או הילדה מתעניינים בתחום התעופה והחלל.

בשנים האחרונות אפשר לראות דגמים של עפיפוני פעלולים עם 2 חוטים שהם כבר לא בצורה המסורתית של דלתא או משולש אלא דלתון.

עפיפון יהלום

בספר משנת 1618 יש איור של ילדים משחקים בעפיפון יהלום בעיר מידלבורך שבהולנד. במאה ה 17 הוא היה הכלי העיקרי לניסויים אוויריים. אך בגלל שהוא לא יכול להרים משקל כבד השתמשו בדגים אחרים שמתאימים יותר למשימה הזו.

צורת היהלום היא העיצוב המזוהה ביותר עם עפיפון. בתור צעצוע הוא התפשט בכל רחבי אירופה, קנדה וארה"ב בשנות ה 40. אז היה אפשר לרכוש אותו בכל חנות. הוא היה זול במחיר ומינימליסטי בהרכב החומרים: עשוי רק מנייר ושני מקלות.

בגלל שאין להם זנב, מקובל להפריח את היהלום לאוויר ברכבת, כלומר לקשור אותם אחד לשני ולהטיס אותם בו זמנית אחד מעל השני וזה נראה כמו קרונות של רכבת אנכית בשמים. את השיגור יש לעשות לפי הסדר מהראשון ועד האחרון. בדרך כלל משתמשים בעוגן, שהוא חפץ כבד או עמוד כלשהו כדי לקשור אליו את החוט המרכזי.

המילה יהלום מגיעה מיוונית שמשמעותה היא בלתי ניתן לשבירה. הוא צורה שונה של פחם שבו האטומים מסודרים במבנה של פירמידה משולשת. זהו החומר החזק ביותר בעולם ומשתמשים בו ככלי חיתוך והשחזה. כמו כן הוא מוליך חום באופן טוב.

היוונים והרומאים האמינו שיהלומים הם בעצם דמעות שזולגות כאשר האלים בוכים, או שהם תוצאה של שבבים שהתנתקו מכוכבים שנופלים מהשמיים. אבל המקור שלהם הוא בכלל מאדמת כדור הארץ, בערך 160 ק"מ מתחת לפני האדמה. אפשר למצוא אותם גם במרחקים קטנים יותר במיוחד ליד הרי געש. רובם נמצאו בהודו, אך לאחר עבודת חציבה מאומצת באזור כבר לא נשאר שם הרבה. לאחר מכן מצאו בברזיל מקבץ גדול, אך גם שם המאגרים התרוקנו במהרה. בהמשך אפריקה הייתה המדינה שממנה המשיכו לחצוב אותם.

עפיפון > בניית עפיפון דלתון